כח ההיולי

היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש תהו) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של כח הנמשך בדרך עילה ועלול אזי הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר מכונה כח היולי העצמי על שם פשיטותו והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כןכח היולי ביחס לכוחות הנמשכים ממנו (אף שהוא עצמו אינו פשוט בתכלית).

היולי - בסיס הגשמי (היולי בתורת הראשונים)

חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. ה"ראשונים" שעסקו בהיולי עסקו בחומר זה. והוא מתורתיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל^{[דרוש מקור: ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוספים (להלן)]} ועיקרה, תחילת בריאת הגשמי מההעדר היתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם ארבעת היסודות, ובחומר זה היתה הבריאה יש מאין.

ונרמזה בתורה בתחילתה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ". תחילת התהוות העולם היא בפעולת בריאה שעל ידה נבראה מציאות הכוללת "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה) ועדיין "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל". ולאחר מכן יצירת הצורות בחומר כבר אינה דורשת פעולת בריאה ורק יצר ותיקן בו - בחומר - את הצורות השונות שנקראת בלשון הקודש בהו. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר העשרה מאמרות. לכמה מהמפרשים בריאת היולי המרומזת בפסוק הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה באבות (ולמרות שהיא חלק מעשרה מאמרות לא נמצא בה ביטוי אמירה, היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה).

את סיבת הבריאה דווקא באופן זה מבארים הראשונים, מצד רצונו לברוא את העולם במידת האפשר בדרך הטבע, ואילו לא היה ממוצע כללי בין העדר לנבראים היה צורך בפעולת הבריאה יש מאין בכל צורה וצורה של הנבראים. סיבה נוספת היא הטענה כי בכדי שיהיו הנבראים בעלי משותף כללי שאחד יוכל לשמש מזון לזולתו נבראו על בסיס משותף - חומר היולי.

בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו שנברא בתחילת בריאת העולם היו שני דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים ושוב היולי לבריאת הארץ. וראיתם מחלוקת תיאור הבריאה לשניים בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ונימוקם, כי אין חומר השמים מסוג חומר הארץ כלל שיתכן לומר בהם היולי משותף. אולם אחרים חולקים על כך, ותמהים על כך כי בהיות היולי מופשט מכל ציור איך ניתן לחלק בין שני סוגי היולי ללא הגדרות שיפרידו ביניהם. הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם אם נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד אם מהשמים או מהארץ.

אכן ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל המושג, "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר.."

היולי בתורת החסידות

תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים חומר צורה תיקון. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות היש הגשמי מאין וכן הוא בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' - מלכות דאצילות, וכך הוא גם בהמשכת הכלים וספירות דאצילות מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם ובהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה.

מאפייינים

//////////היולי מקביל למושג חומר, ומתאר את גדר מציאותו של ה"חומר הראשון" שאינו מצויר בשום צורה, ועליו ובו יצטיירו לאחר מכן ריבוי צורות.

במאמרי החסידות ישנה אריכות ופירוט של מאפייני היולי, כדלהלן:

פשיטות

היולי אם כי הוא עילה למגוון רחב של עלולים, בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. ובהדגשה למעט גם את היותו כח כללי הכולל ריבוי פרטים. כלומר, צורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של כלל ופרט שבאופן זה האחרון הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.^{[דרוש מקור: ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות.....).]}

^{[דרושה הבהרה]}

אינו מציאות ממש

בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית, שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה. אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא הכח והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית. (אולם לא ככח שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר) וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח)^{[דרוש מקור]}

מצב ביניים זה מוגדר בשמו של היולי - "אפשרי המציאות" היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו) ולכן לא נרגשת וניכרת מציאותו, וכל גדר המציאות היא שניתנה האפשרות להימצאות המציאות החדשה.

היולי - יש

מאידך גיסא, פעולת בריאה יש מאין נעשתה דווקא בהתהוות היולי, ואילו המציאויות השונות הנמשכות ממנו אינם אלא יש מיש - הלבשת צורה לחומר קיים. היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות, ומעתה ישנה האפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיומשכו ממנו. כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה באין ערוך. לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום ממוצע

המשכת הכוחות מכח היולי

• תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.
• באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג"כ.

היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות^{[דרוש מקור]}).

בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ"ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך....

סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כמציאות נעלמת ובסוג העלם של העלם שאינו במציאות. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ"אש הכלול בצור החלמיש"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)

• אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

דוגמאות בסדר השתלשלות

באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים:

א) בראשית האצלת הספירות (כלים) של עולם האצילות

ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים (נפרדים)

ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.

;עשר ספירות הגנוזות

ערך מורחב – עשר ספירות הגנוזות

//פסקה זו אמורה לסקור את השתלשלות הספירות מא"ס.

עשר ספירות הם עשר מידות וכוחות בהם התלבש הקב"ה על ידי אור אין סוף להנהיג בהם את העולם. עשר ספירות אלו הם כוחות מוגדרים ומוגבלים^{[דרושה הבהרה]}. בהיווצרותם של העשר ספירות שלבים רבים. באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בהימצאותם של הספירות בהעלם קודם להתגלותם באופן גלוי בעולם האצילות: לפני הצמצום הספירות כלל אינם קיימים מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית, ומציאותם מתחדשת על יד העלאת מ"ן והמשל לספירות בדרגה זו היא משם האדם שאינו במציאות ממשית אלא יכולת לספירות (שיווצרו על ידי העלאת מ"ן).

//פסקה זו אמורה להתייחס לדרגת היולי בספירות ומקומה המדוייק? א"ק? עקודים? כתר? חכמה?

לאחר הצמצום נעשים מציאות הספירות למציאות. ובזה גופא שלבים רבים: תחילה ככוחות היוליים וכמשל על זה מובא המשל מכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים. ומציאות הספירות בדרגה זו היא כאש הכלול בצור החלמיש שאין כאן כלל מציאות ספירות אלא רק כח לספירות (ולא מצד העלאת מ"ן אלא מצד עצמו)

• עקודים
• כתר

• ע"ח שער מ"א וכו'

• חכמה דאצילות (ספרי המגיד)

עולם הבריאה

• פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.

משלים מענייני העולם

• כוחות הכלולים בנפש

עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.

כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש. אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות. והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי, היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל.

התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ"ט ע' קצז (חדש)

עצם נפש נעלה מהיולי ^{[דרוש מקור]}

• כח השכל
• כח התנועה
• כח הצומח

ראו גם

• ד' יסודות
• בריאה יצירה עשיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

מ"מ

• רנ"ט צאינה וראינה
• עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
• בהר בחוקותי נ"א בהערות.
• מורה נבוכים פרק כ"ו
• עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
• תורה אור ויקהל קיד ג.