משה רובינסון: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
(←תולדות חיים: אומרים לא לבוטים) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
התחתן עם מרת בת שבע רבינוביץ. | התחתן עם מרת בת שבע רבינוביץ. | ||
ב[[יציאת | ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ט]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[טבריה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־11:03, 6 בפברואר 2017
ר' משה רובינסון (?-כ"ג שבט תש"ט) היה מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
תולדות חיים
נולד לר' בן ציון רובינסון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"ץ.
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית תומכי תמימים ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורביץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.
התחתן עם מרת בת שבע רבינוביץ.
בבריחה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה, והוא נפטר בכ"ג שבט תש"ט. נטמן בבית העלמין בטבריה.
משפחתו
- גיסו, המשפיע רב מענדל פוטרפס
- בתו, מרת דאבא, אשת ר' משה יצחק פורסט, שליח הרבי בהולנד.
- בתו, מרת חיה. אשת ר' יוסף הומינער מקראון הייטס.