חסידות קרלין – הבדלי גרסאות
עדכון פתיח |
הרחבה ניסוח |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה | '''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד. | ||
== תולדות חסידות קרלין == | == תולדות חסידות קרלין == | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | ||
לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל | לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל, שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ"ב]]. | ||
הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק. | רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק. | ||
== [[השואה]] והשפעתה על החסידות == | == [[השואה]] והשפעתה על החסידות == | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים: | רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים: | ||
* רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין. | * רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין. | ||
* רבי יוחנן [[שוחט]] מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו"רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו"ר, ונקרא בשם האדמו"ר מלוצק שבחסידות קרלין. | |||
== המשך השושלת == | |||
אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו"ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו"ר. | |||
בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'. | |||
== [[הרבי הריי"צ]] והינוקא מקרלין == | ==חב"ד וקרלין== | ||
=== [[הרבי הריי"צ]] והינוקא מקרלין === | |||
ר' [[זעליג סלונים]] סיפר, שהיה באוטווצק אצל [[הרבי הריי"צ]], וראה את אחד מבניו של הינוקא מקרלין (אדמו"ר ר' ישראל) מגיע לאדמו"ר הריי"צ. כאשר יצא מה[[יחידות]], ביקש מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שיברך את חסידיו שבאו איתו. | ר' [[זעליג סלונים]] סיפר, שהיה באוטווצק אצל [[הרבי הריי"צ]], וראה את אחד מבניו של הינוקא מקרלין (אדמו"ר ר' ישראל) מגיע לאדמו"ר הריי"צ. כאשר יצא מה[[יחידות]], ביקש מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שיברך את חסידיו שבאו איתו. | ||
כעבור כמה שנים שוב פגש ר' זעליג את האדמו"ר הנ"ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות ה[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ, וסיפר שלאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הרש"ב]], אמר אביו הינוקא שיסעו לרבי הריי"צ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שפעם נסע הינוקא בעצמו להרים, וגם [[הרבי הריי"צ]] היה שם, וזה היה טרם נשיאותו. וכאשר ראה הינוקא את הדרת פניו של [[הרבי הריי"צ]] - נזדעזע כולו. | כעבור כמה שנים שוב פגש ר' זעליג את האדמו"ר הנ"ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות ה[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ, וסיפר שלאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הרש"ב]], אמר אביו הינוקא שיסעו לרבי הריי"צ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שפעם נסע הינוקא בעצמו להרים, וגם [[הרבי הריי"צ]] היה שם, וזה היה טרם נשיאותו. וכאשר ראה הינוקא את הדרת פניו של [[הרבי הריי"צ]] - נזדעזע כולו. | ||
==הרבי ורבי ברוך מקרלין== | |||
בשנת [[תשמ"ח]] ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית [[חיה מושקא]]. תיאור הפגישה ב[http://www.hageula.com/study/holiday/3461.html אתר הגאולה]: הרבי פתח ואמר שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא ואמר שזו הפתיחה שלי. האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית היתה. בתחילה הרבי ענה לו שהוא לא רגיל לספור אבל היות ושאל אמר שבאדר היא תהי' בת פ"ז. הוא שאל ממה קרה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל שוב והרבי אמר שזה היה ענין פנימי, ובכלל ה[[הסתלקות]] של צדיקים זה ענין פנימי למעלה וכו'. | |||
[[תמונה:קרלין.jpg|left|thumb|250px|רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב"ם]] | [[תמונה:קרלין.jpg|left|thumb|250px|רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב"ם]] | ||
שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]] [[תשס"ג]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}} | שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]] [[תשס"ג]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}} | ||
| שורה 47: | שורה 49: | ||
מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, "בכל זאת, על פי מה שנאמר ‘חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור" {{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ט עמוד ח}}. | מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, "בכל זאת, על פי מה שנאמר ‘חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור" {{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ט עמוד ח}}. | ||
== גלריית תמונות == | == גלריית תמונות == | ||
| שורה 69: | שורה 65: | ||
</gallery> | </gallery> | ||
==ראו גם== | |||
* [[שושלת פינסק קרלין]] | |||
*[[אהרן רוזנפלד]] | |||
*[[אריה רוזנפלד]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||