אברהם יצחק שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:04, 3 בינואר 2017

הרב אברהם יצחק שם טוב (תרצ"ו) בנו של הרב בן ציון שם טוב, הינו שליח הרבי בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד העולמית.

תולדות חיים

הרב אברהם נולד לאביו הרב בן ציון ולאמו מרת גולדה בברית המועצות בה' באדר תרצ"ו, למד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ובטשקנט. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית תשי"ג הגיע ל-770; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם הרב שלום בער פוטרפס, והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי בי"ג בתשרי.

בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כחוזר יחד עם ידידו הקרוב הרב יואל כהן ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י^[1].

בשנת תשכ"ב, לאחר נישואיו למרת בת-שבע (בת הרב אליעזר גרשון לזרוב), נתמנה לשליח הרבי למזרח מדינת פנסילבניה, ופתח בית חב"ד בעיר פילדלפיה. בשנת תשל"ה הדליק את החנוכיה ציבורית הראשונה בעולם, מול פעמון החירות בפילדלפיה^[2].

עסקנות ציבורית

מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין הרבי לנשיאי ארצות הברית. בהקשר זה, הקים בתשל"ב את הארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית. ויזם את קביעתו של יום י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ליום החינוך בארה"ב על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן^[3], הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. בתשל"ד מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

החל משנת תשכ"ט, כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.

לרגל כ' מנחם-אב תשל"ד, יום ההילולא השלושים של הרב לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א) ייסד את הכינוס התורני ירחי כלה - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה ע"י הרבי ליו"ר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית^[4].

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות בית רבקה קראון הייטס.

התעסקותו בהצלת ספריית הרבי

בשנת תשל"ח, לאחר שהתגלה שחלק מאוסף הספרים של אדמו"ר הריי"ץ נמצא בספריה בוורשא, התבקש ע"י הרבי לטפל בהחזרת הספרים למקומם, לספריית אגודת חסידי חב"ד, ואכן פעל בהצלחה רבה יחד עם עמיתיו הרבנים שמחה צירקינד, אריה חיטריק ועורך הדין יוסף שוסטאק.

בהמשך להצלחתם, התבקש ע"י הרבי לטפל יחד עם עורך הדין מר שוסטק בהחזרת כמה כתבי-יד קודש של אדמו"ר הצמח צדק שהתגלגלו לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים, וזאת לאחר שהניסיונות הקודמים לא צלחו, ולאחר שנתיים חזרו כתבי-יד אלה אל מקומם בספריית לספריית אגודת חסידי חב"ד^[5].

כאשר התפוצצה פרשיית הספרים, מונה ע"י הרבי לאגו"ח (כנ"ל) והיה מראשי המתעסקים במשפט הספרים.

משפחתו

בנו הרב יהודה שם טוב, שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
בנו הרב לוי שם טוב, שליח הרבי בוואשינגטון.
בנו הרב אליעזר שם טוב, שליח הרבי באורוגוואי.
חתנו הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג.

הערות שוליים

↑ בית משיח גליון 174 ע' 36-38
↑ "סיפור המנורה הציבורית" באתר chabad.org
↑ "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org
↑ פיענוח כתי"ק.
↑ דידן נצח ארץ-ישראלי - בית משיח גליון 1050.

[1] בית משיח גליון 174 ע' 36-38

[2] "סיפור המנורה הציבורית" באתר chabad.org

[3] "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org

[4] פיענוח כתי"ק.

[5] דידן נצח ארץ-ישראלי - בית משיח גליון 1050.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]] ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.
+בשנת תשכ"ב, לאחר נישואיו למרת בת-שבע (בת הרב [[אליעזר גרשון לזרוב]]), נתמנה לשליח הרבי למזרח מדינת פנסילבניה, ופתח [[בית חב"ד]] בעיר [[פילדלפיה]]. בשנת [[תשל"ה]] הדליק את ה[[חנוכיה ציבורית]] הראשונה בעולם, מול פעמון החירות בפילדלפיה{{הערה|1=[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2778619/jewish/40-Years-Later-How-the-Chanukah-Menorah-Made-Its-Way-to-the-Public-Sphere.htm "סיפור המנורה הציבורית" באתר chabad.org]}}.
 ==עסקנות ציבורית==
+מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] לנשיאי [[ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה"ב]] על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.
 החל משנת [[תשכ"ט]], כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.
-מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] לנשיאי [[ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה"ב]] על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.
+לרגל כ' מנחם-אב [[תשל"ד]], יום ההילולא השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.
-לרגל [[כ"ף אב]] [[תשל"ד]], יום ההילולא השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.
 בשנת תשמ"ה מונה ע"י הרבי ליו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.
@@ שורה 18: / שורה 20: @@
 בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].
-בקיץ ה'תש"ע, התקיים דין תורה בעניין ניהול המל"ח הרבנים (זבל"א) פסקו כי שם טוב (וכמוהו רוב אלו שהיו חברי וועד ההנהלה) אינם חברים במל"ח.
+==התעסקותו בהצלת ספריית הרבי==
+בשנת תשל"ח, לאחר שהתגלה שחלק מאוסף הספרים של [[אדמו"ר הריי"ץ]] נמצא בספריה בוורשא, התבקש ע"י הרבי לטפל בהחזרת הספרים למקומם, ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ואכן פעל בהצלחה רבה יחד עם עמיתיו הרבנים [[שמחה צירקינד]], [[אריה חיטריק]] ועורך הדין [[יוסף שוסטאק]].
-==כתב סירוב==
-בכ"ב [[אייר]] [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר רבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[http://img560.imageshack.us/f/22iyar5754.png/ צילום המכתב]}}.
-בשנת ה'[[תשנ"ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הבד"צ ד[[קראון הייטס]] מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא". לטענת שם טוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת רבני ועד רבני ליובאויטש.
+בהמשך להצלחתם, התבקש ע"י הרבי לטפל יחד עם עורך הדין מר שוסטק בהחזרת כמה כתבי-יד קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתגלגלו לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים, וזאת לאחר שהניסיונות הקודמים לא צלחו, ולאחר שנתיים חזרו כתבי-יד אלה אל מקומם בספריית ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/876162098715.html '''דידן נצח ארץ-ישראלי''' - בית משיח גליון 1050].}}.
-בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. ה[[מתנגדים]] לכך, טענו כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}.
+כאשר התפוצצה פרשיית הספרים, מונה ע"י הרבי לאגו"ח (כנ"ל) והיה מראשי המתעסקים ב[[משפט הספרים]].
 ==משפחתו==