מצוות תגלחת מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
(מקורות בבקשה!) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סוגיה | |||
|שם הסוגיה=שם הדף | |||
|מקרא=[[פרשת מצורע]] פרק יד, ט | |||
|משנה=[[מסכת נגעים]] פרק יד, משניות ב-ד | |||
|תלמוד בבלי=[[מסכת סוטה]] דף טז | |||
|משנה תורה לרמב"ם=הלכות טומאת צרעת פרק יא | |||
|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]] מצווה קעד | |||
|מאמרים=[[דרך מצותיך]] מצוות תגלחת המצורע}} | |||
'''מצוות תגלחת מצורע''', היא מצוה לפיה על המצורע, לאחר שנרפא מ[[נגע צרעת]], לגלח את כל שערות גופו, לפני הטבילה שטובל בתום שבעת הימים שעליו להמתין לאחר ההזאה (שמזה עליו הכהן לאחר שנטהר מהצרעת). | '''מצוות תגלחת מצורע''', היא מצוה לפיה על המצורע, לאחר שנרפא מ[[נגע צרעת]], לגלח את כל שערות גופו, לפני הטבילה שטובל בתום שבעת הימים שעליו להמתין לאחר ההזאה (שמזה עליו הכהן לאחר שנטהר מהצרעת). | ||
==בפסוק== | ==בפסוק== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר|מקור=ויקרא פרק יד, ט}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר|מקור=ויקרא פרק יד, ט}} | ||
גרסה מ־04:29, 11 בנובמבר 2016
| שם הדף (מקורות עיקריים) | |
|---|---|
| מקרא | פרשת מצורע פרק יד, ט |
| משנה | מסכת נגעים פרק יד, משניות ב-ד |
| תלמוד בבלי | מסכת סוטה דף טז |
| משנה תורה לרמב"ם | הלכות טומאת צרעת פרק יא |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך מצווה קעד |
| מאמרים | דרך מצותיך מצוות תגלחת המצורע |
מצוות תגלחת מצורע, היא מצוה לפיה על המצורע, לאחר שנרפא מנגע צרעת, לגלח את כל שערות גופו, לפני הטבילה שטובל בתום שבעת הימים שעליו להמתין לאחר ההזאה (שמזה עליו הכהן לאחר שנטהר מהצרעת).
בפסוק
וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר
— ויקרא פרק יד, ט
הלכות התגלחת
לטהרת מצורע נצרכים שלשה שלבים:
1. הזאה (לאחר שטובל את הציפור החיה האגודה בארז ואזוב - בדם הציפור השחוטה שמעורבת עם מים חיים שבכלי, הוא מזה מהם על המצורע.
2. תגלחת וטבילה.
3. הבאת קרבנות עולה וחטאת.
התגלחת באה לאחר המתנה של שבעת ימים מיום ההזאה, וקודמת להבאת הקרבנות.
התגלחת היא פעולה שמבצעים רק לאחר נזירות וצרעת, כל אחד בנפרד. מי שהוא גם נזיר וגם מצורע אינו יכול לצאת ידי חובתו בתגלחת אחת[1].
בעבודה
אדמו"ר הצמח צדק מסביר[2], שעניין השערות ברוחניות הוא מותרי המוחין (הפסולת של חיות המוח), וככל שהדרגה של האדם יותר גבוהה, הוא צריך להיזהר יותר מהשפעה למטה, על דרך ההבדל בין תלמיד חכם ששיחת החולין שלו דורשת שיהיה בה דברי תורה, בשונה מעם הארץ שאין קפידה עליו.
וכן צריכה להיות ה"הנהגה לכל אדם בעסקיו..." וממשיך ומבאר את ההבדל בין פרנסה - החיובית, ובין טרדות הפרנסה השליליות אותן צריך לגלח.
בהמשך מסביר, איך יורד השפע לאדם ולעולם ולגשמיות בשלבים, ואיזה השתדלות לפרנסה צריך אדם לעשות.
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ רמב"ם הלכות נזירות פרק י'
- ↑ דרך מצוותיך, מצות תגלחת מצורע.