יהושע יוזביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־03:03, 25 בספטמבר 2016

הרב יהושע (שייע) יוזביץ' (יליד שנת תרח"צ, 1938) הוא מראשי עסקני חב"ד בירושלים, מפעילי סניף צא"ח המקומי מאז ייסודו, מנהל בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה, מנכ"ל רשת מוסדות החינוך תורת אמת הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה, ומכון סמיכה לרבנות. נמנה על מקימי ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, ומשמש כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בבתי אונגרין בירושלים בי"ח תמוז תרח"צ לאביו ר' אברהם מרדכי ולאמו מרת רחל.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת שבירושלים, והפך לחסיד נלהב.

עוד בהיותו בגיל 16, עם התייסדות סניף צא"ח בירושלים, היה מראשי המתעסקים בפעולות הסניף, וארגן התוועדויות ושיעורים ברחבי העיר כשבחלקם היה הוא עצמו מראשי המדברים, ואף היה מסייע בארגון חוליות מאנ"ש שיצאו להתעסק במבצעי הרבי.

בחודשי הקיץ של שנת תשי"ז נשא את רעייתו מרת אלטע נחמה גיטל.

בחודש תשרי תשכ"ח נסע לרבי וזכה להשתתף בסעודת החג של שמחת תורה עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, ובסיום החודש כאשר נכנס עם קבוצה מאנשי כפר חב"ד ליחידות כללית, העניק הרבי לבנו בסיום היחידות 100$ כהשתתפות בהוצאות הנסיעה.

מנהל בית הכנסת צמח צדק

בתחילת שנת תשכ"ט^[1] מונה כגבאי בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים כחבר סניף צא"ח בעיר, ובעקבות הוראתו של הרבי שהתקבלה במכתב מתאריך כ' כסלו תשל"ב^[2], התמנה כחבר ועד הנהלת בית הכנסת.

במסגרת עבודתו בניהול בית הכנסת, דאג לשיפוצו, סייע בעריכת ביקורים למשלחות כבוד שסיירו במוסדות חב"ד בארץ הקודש ובקיום התוועדויות במועדים חסידיים, וכן דאג לניהול הכולל אברכים שפעל במקום, ולרכישת שטחי המגורים שסביב בית הכנסת^[3].

באחד השידורים הראשונים מההתוועדויות של הרבי שהועברו בשידור חי לארץ הקודש, בו' תשרי תשל"א, דיבר הרבי על זה שכיום אפשר לדבר פה וישמעו בכל העולם, ויבוא יום ויוכלו לדאוג שיוכלו לא רק להשמיע מה שמדברים ב-770 לארץ הקודש, אלא גם לשמוע ב-770 כיצד בארץ הקודש אומרים 'לחיים'. אחרי כמה דקות אכן ארגנו שיהיה אפשרות לשמוע ב-770 איך שאומרים 'לחיים' בארץ הקודש. כשהמיקרופון בהתחלה לא עבד טוב, אמר הרבי (על יסוד מה שכתוב במגן אברהם (סתקפ"ה ס"ק י"א) בנוגע לשופר שלא מצליחים לתקוע בו) שיאמרו את הפסוק 'ויהי נועם', והרב יוזביץ' היה זה שאמר את הפסוק בקול.

מוסדות תורת אמת

בסוף שנות הלמ"דים התמנה בנוסף לניהול בית הכנסת 'צמח צדק' כמנהל מוסדות תורת אמת, ותחתיו התפתחו והוקמו רשת מוסדות החינוך הכוללים ישיבה קטנה וישיבה גדולה, גני ילדים, תלמוד תורה ומכון סמיכה לרבנות.

בתחילת עבודתו בעסקנות חב"ד בירושלים עבד לפרנסתו בעסק של בתים לתפילין, וככל שהשקיע עצמו יותר בעבודה בפיתוח בית הכנסת צמח צדק, הכולל אברכים שפעל בו, וקבלת עול ניהול מוסדות תורת אמת, פרש מעבודתו בתפילין, והתמסר להצלחת המוסדות.

עסקנות כלל ארצית

בנוסף לעבודתו בניהול מוסדות תורת אמת, שימש לאורך כל השנים כשותף פעיל בעסקנות החב"דית הכלל-ארצית, והשתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע.

היה שותף בהקמתו של ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, ומשמש כיום כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש (אליו צורף בשנת תש"נ).

על פי עדותו של הרב גרונר, הרבי התבטא שהוא "מחבב אותו".

משפחתו

בנו, ר' שניאור זלמן יוזביץ' - כפר חב"ד
בנו, ר' יעקב דוד יוזביץ' - קראון הייטס
בנו, ר' יוסף יצחק יוזביץ' - נחלת הר חב"ד
בתו מרת אסתר, רעיית הרב יצחק יעקב רוזנשיין - משלוחי הרבי לארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים
בתו מרת חנה, רעיית ר' יעקב צבי שטיינברג - ירושלים
בתו מרת פרידה, רעיית ר' מנחם מענדל רייצעס - קראון הייטס

קישורים חיצוניים

פרוייקט חייו של הרב יוזביץ ● וידאו ,

הערות שוליים

↑ מכתב ועד בית הכנסת, נדפס ב'ימי תמימים' חלק ד' עמוד 152.
↑ נדפסה באגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'רצא.
↑ פעולות אלו סוקרו בהרחבה בסדרת ימי תמימים, הכוללים מסכת התכתבויות עניפה בקשר עם פעילותו.

[1] מכתב ועד בית הכנסת, נדפס ב'ימי תמימים' חלק ד' עמוד 152.

[2] נדפסה באגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'רצא.

[3] פעולות אלו סוקרו בהרחבה בסדרת ימי תמימים, הכוללים מסכת התכתבויות עניפה בקשר עם פעילותו.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 במסגרת עבודתו בניהול בית הכנסת, דאג לשיפוצו, סייע בעריכת ביקורים למשלחות כבוד שסיירו במוסדות חב"ד בארץ הקודש ובקיום התוועדויות במועדים חסידיים, וכן דאג לניהול ה[[כולל אברכים]] שפעל במקום, ולרכישת שטחי המגורים שסביב בית הכנסת{{הערה|פעולות אלו סוקרו בהרחבה בסדרת [[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]], הכוללים מסכת התכתבויות עניפה בקשר עם פעילותו.}}.
-באחד השידורים הראשונים מההתוועדויות של הרבי שהועברו בשידור חי לארץ הקודש, בו' [[תשרי]] [[תשל"א]], ביקש הרבי לדאוג שיוכלו לא רק להשמיע מה שמדברים ב-770 לארץ הקודש, אלא גם לשמוע ב-770 כיצד בארץ הקודש אומרים 'לחיים', וכשהמיקרופון לא עבד טוב, אמר הרבי (על יסוד מה שכתוב במגן אברהם בנוגע לשופר שלא מצליחים לתקוע בו) שיאמרו את הפסוק 'ויהי נועם', והרב יוזביץ' היה זה שאמר את הפסוק בקול.
+באחד השידורים הראשונים מההתוועדויות של הרבי שהועברו בשידור חי לארץ הקודש, בו' [[תשרי]] [[תשל"א]], דיבר הרבי על זה שכיום אפשר לדבר פה וישמעו בכל העולם, ויבוא יום ויוכלו לדאוג שיוכלו לא רק להשמיע מה שמדברים ב-[[770]] ל[[ארץ הקודש]], אלא גם לשמוע ב-770 כיצד בארץ הקודש אומרים 'לחיים'. אחרי כמה דקות אכן ארגנו שיהיה אפשרות לשמוע ב-770 איך שאומרים 'לחיים' בארץ הקודש. כשהמיקרופון בהתחלה לא עבד טוב, אמר הרבי (על יסוד מה שכתוב ב[[מגן אברהם]] (סתקפ"ה ס"ק י"א) בנוגע לשופר שלא מצליחים לתקוע בו) שיאמרו את הפסוק 'ויהי נועם', והרב יוזביץ' היה זה שאמר את הפסוק בקול.
 ===מוסדות תורת אמת===