זמן רבינו תם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "רבינו תם " ב־"רבינו תם ") |
מ (קטגוריה) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בחב"ד מקובל ש'פסקי ה[[סידור]]' נכתב לאחר השולחן ערוך{{הערה|ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א עמ 246}} וממילא פוסקים כפי האחרון, ולא כפי הנכתב בשולחן ערוך. | בחב"ד מקובל ש'פסקי ה[[סידור]]' נכתב לאחר השולחן ערוך{{הערה|ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א עמ 246}} וממילא פוסקים כפי האחרון, ולא כפי הנכתב בשולחן ערוך. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:זמן]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
גרסה מ־12:50, 20 בספטמבר 2016
זמן רבינו תם הוא שיטתו של רבינו תם בנוגע לזמנו המדויק וההלכתי של צאת הכוכבים, למעשה התקבל ברוב תפוצת ישראל שלא כדעתו אך ישנם קהילות המחמירים כשיטתו.
המחלוקת
בתקופתם הגאונים פרצה המחלוקת מתי הוא הזמן של צאת הכוכבים דהיינו כמה זמן צריך לחכות משקיעת החמה עד לצאת הכוכבים, לפי ר"ת[1] ועוד כמה ראשונים, הזמן מהשקיעה עד צאת הכוכבים הוא, כדי הילוך 4 מיל - 72 דקות (זמניות) ולפי השיטה השניה (והמקובלת כיום) כדי הילוך שלושת רבעי מיל - 13 וחצי דקות (ובמוצאי שבת מוסיפים תוספת שבת).
להלכה התקבל שלא כר"ת, אף שישנם פוסקים שכן נטו לפסוק כשיטת רבינו תם.
פסיקת אדמו"ר הזקן
אדמו"ר הזקן בספרו שולחן ערוך פוסק כשיטת רבינו תם:
מתחילת השקיעה שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והוא כדי ג' מילין ורביע, שמתחלת השקיעה עד צאת ג' כוכבים הוא מהלך ד' מילין[2]
אך לאחר מכן בכותבו את פסקי הסידור חזר בו ופסק כהדעה הרווחת:
קהילות חסידיות רבות נוהגים בעקבות פסקו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך להחמיר במוצאי שבת כרבינו תם ולחכות זמן נוסף.
מנהג חב"ד
בחב"ד מקובל ש'פסקי הסידור' נכתב לאחר השולחן ערוך[4] וממילא פוסקים כפי האחרון, ולא כפי הנכתב בשולחן ערוך.