מסכת נדה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ח"ז " ב־" חלק ז' ")
מ (החלפת טקסט – "רבינו תם " ב־"רבינו תם ")
שורה 15: שורה 15:
דעת [[רש"י]], כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיוון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.
דעת [[רש"י]], כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיוון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.


אך דעת רבינו תם היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.  
אך דעת [[רבינו תם]] היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.  


הביאור בזה היא, מכיון שלרבינו תם איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)]}}
הביאור בזה היא, מכיון של[[רבינו תם]] איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)]}}


=== ביאורים נוספים ===
=== ביאורים נוספים ===

גרסה מ־07:51, 15 בספטמבר 2016

מסכת נדה היא הינה מסכת השביעית בסדר טהרות והיחידה בסדר שיש עליה גמרא. המסכת מדברת על טומאת נידה, וטהרתה. מהתורה נידה היא אישה שראתה דם שמקורו מהרחם.

המסכת בעלת עשרה פרקים, ושבעים ושנים דפים.

ביאורי הרבי

שעטנז הינו איסור מהתורה.

יש שני מיני שעטנז: כלאי הכרם, שהינו איור לערבב זרעים שונים יחד, וכלאי בגדים - לערבב יחד צמר ופשתים.

  • בכלאי הכרם האיסור הוא לערבב יחד שני מינים, היוצרים יחד מציאות חדשה הקרויה שעטנז.
  • בכלאי בגדים, הדבר תלוי במחלוקת ראשונים:

דעת רש"י, כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיוון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.

אך דעת רבינו תם היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.

הביאור בזה היא, מכיון שלרבינו תם איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.[1]

ביאורים נוספים

קישורים חיצוניים

חידושי אדמו"ר הצמח צדק

הערות שוליים