טהירו עילאה: הבדלים בין גרסאות בדף

טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".

טהירו עילאה נקרא בשם [[אויר קדמון]] ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. הקו וחוט הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות.

במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות.  

במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת אותיות החקיקה, לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]].

טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.