כוחה של סנגוריה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר המהר"ש " ב־"אדמו"ר המהר"ש ") |
(←פתיח) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בעיר סטרדוב הייתה ההלשנה קשה ביותר, ותושביה החסידים התקשו להתאושש ממנה גם לאחר המשפט בו יצא הצדק לאור. הרב ניימרק עזב את העיר כמו רבים מהנאשמים האחרים, ורק לאחר 20 שנה מינו בני הקהילה רב אחר תחתיו. | בעיר סטרדוב הייתה ההלשנה קשה ביותר, ותושביה החסידים התקשו להתאושש ממנה גם לאחר המשפט בו יצא הצדק לאור. הרב ניימרק עזב את העיר כמו רבים מהנאשמים האחרים, ורק לאחר 20 שנה מינו בני הקהילה רב אחר תחתיו. | ||
את הספר כתב פרופסור [[פישל שניאורסון]] לאחר מחקר בן מספר שנים אצל זקני החסידים מאותה תקופה, ביניהם הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] רב העיר אז, נינו של הרב ניימרק, אברהם יעקב ניימרק. | את הספר כתב פרופסור [[פישל שניאורסון]] לאחר מחקר בן מספר שנים אצל זקני החסידים מאותה תקופה, ביניהם אביו הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] רב העיר אז, נינו של הרב ניימרק, אברהם יעקב ניימרק. | ||
הספר נכתב בצורה דרמתית כשהסופר מוסיף אישים ומאורעות מדומים "המשקפים את התקופה המדוברת על ייחודה ההיסטורי והתרבותי"{{הערה|מהפרולוג}}. | הספר נכתב בצורה דרמתית כשהסופר מוסיף אישים ומאורעות מדומים "המשקפים את התקופה המדוברת על ייחודה ההיסטורי והתרבותי"{{הערה|מהפרולוג}}. | ||
גרסה מ־21:11, 31 באוגוסט 2016
הספר כוחה של סנגוריה מסקר את סיפור ההלשנה על חסידי חב"ד בעיר סטרדוב, עלילה שהביאה למאסר רב העיר, הרב זלמן ניימרק יחד עם עשרות חסידים נוספים, וקטרוג על חסידות חב"ד כולה.
חקירות המשטרה הגיעו עד לביתו של אדמו"ר המהר"ש, שרצו לאסור גם אותו. בשיחת קודש שנשא הרבי[1] בשנת תשכ"ב דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל רבותינו נשיאנו, ואצל אדמו"ר המהר"ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו[2].
במשפט שנארך בתום שנתיים של מאסר וחקירות אינטנסיביות זוכה הרב ניימרק לחלוטין כשהאסורים האחרים נאשמו בסעיפים קלים.
בעיר סטרדוב הייתה ההלשנה קשה ביותר, ותושביה החסידים התקשו להתאושש ממנה גם לאחר המשפט בו יצא הצדק לאור. הרב ניימרק עזב את העיר כמו רבים מהנאשמים האחרים, ורק לאחר 20 שנה מינו בני הקהילה רב אחר תחתיו.
את הספר כתב פרופסור פישל שניאורסון לאחר מחקר בן מספר שנים אצל זקני החסידים מאותה תקופה, ביניהם אביו הרב שניאור זלמן שניאורסון רב העיר אז, נינו של הרב ניימרק, אברהם יעקב ניימרק.
הספר נכתב בצורה דרמתית כשהסופר מוסיף אישים ומאורעות מדומים "המשקפים את התקופה המדוברת על ייחודה ההיסטורי והתרבותי"[3].
הספר הודפס בתל אביב שנת ה'תשכ"ז
מהדורות הספר
הספר יצא לראשונה בתל אביב בשנת ה'תשכ"ז (1967) עם מבוא מאת אהרן צייטלין, סופר וידיד המחבר. לאחר שאזל מהשוק קרוב ל-40 שנה הודפס במהדורה חדשה בשנת תשע"א בהוצאת מכון אוהלי שם.
במהדורה החדשה יש מבוא מרוחב המסקר בקצרה את מאורעות העלילה עם תולדות חייו של הרב ניימרק עם מסמכים ותמונות.
בסוף הספר מובאת ההתכתבות בין העסקנים לרבי המהר"ש, מתוך אלבום "מבית הגנזים" וארכיון ספריית חב"ד ליובאוויטש.