ברכת סלח לנו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ")
מ (החלפת טקסט – "שאול " ב־"שאול ")
שורה 9: שורה 9:
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי אכן אילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, ולכן אנו מברכים אחר כך בא"י גואל ישראל.  
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי אכן אילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, ולכן אנו מברכים אחר כך בא"י גואל ישראל.  


הכרח פשוט הוא ש[[הקב"ה]] מוחל, שהרי אפי' במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה, ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפי' בקוטע יד חבירו כמובא בפרק השמיני של ב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח דיבמות.  
הכרח פשוט הוא ש[[הקב"ה]] מוחל, שהרי אפי' במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה, ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפי' בקוטע יד חבירו כמובא בפרק השמיני של ב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך מהם מחילה בעד [[שאול]] שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח דיבמות.  


אם כן, וודאי שגם במידת [[הקב"ה]] כך הוא, ועוד יותר לאין קץ.  
אם כן, וודאי שגם במידת [[הקב"ה]] כך הוא, ועוד יותר לאין קץ.  

גרסה מ־10:34, 15 באוגוסט 2016

ברכת סלח לנו היא הברכה השישית בתפילת שמונה עשרה.

ברוך אתה ה'

בברכה זו מודגשת האמונה והבטחון, שעל האדם להיות נכון לבו בטוח בה' שוודאי יסלח לו, כי חפץ חסד הוא, וחנון ורחום, ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו יתברך, בלי שום ספק שבעולם.

הראיה הפשוטה לכך היא שאנו מברכין בכל תפלת י"ח, - תיכף שמבקשים סלח לנו כו' - ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי לכאורה על פי הכלל הידוע שספק ברכות להקל, היינו צריכים להמנע מלומר זאת משום חשש ברכה לבטלה, אלא מכאן שאין כאן שום ספק כלל, מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו.

אדמו"ר הזקן מסביר, כי אכן אילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, ולכן אנו מברכים אחר כך בא"י גואל ישראל.

הכרח פשוט הוא שהקב"ה מוחל, שהרי אפי' במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה, ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפי' בקוטע יד חבירו כמובא בפרק השמיני של ב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח דיבמות.

אם כן, וודאי שגם במידת הקב"ה כך הוא, ועוד יותר לאין קץ.

המרבה

אדמו"ר הזקן מסביר מה שמשבחים ומברכים את ה' חנון המרבה לסלוח, המרבה דייקא, מכיון שבמדת בשר ודם, אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו, ואחר כך חזר לסורו, קשה מאד שימחול לו שנית, ומכל שכן בפעם השלישית ובפעם הרביעית. אבל במדת הקב"ה אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים, כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית, אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב בתהילים: כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמי' כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'.

אחטא ואשוב

רבינו הזקן מסביר כי אין כל זה סתירה לדין הידוע של אחטא ואשוב. כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו אלא שסומך בלבו על התשובה ולכן הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא - אין מספיקין וכו'.

ואף גם זאת אין מספיקין דייקא. אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום סלח לנו אנו מקדימין לבקש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה.

חיטוי ותיקון

הצמח צדק מסביר: שהברכה היא "סלח לנו" ו"מחל לנו", לשונות אלו הן בקשה לאחר שחזרנו בתשובה בברכת השיבנו, אנו מבקשים מהקב"ה שימלא את הפגמים וימשיך לנו רצון חדש.