שילוח מן המחנה: הבדלים בין גרסאות בדף

המצווה של '''שילוח מן המחנה''' "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב", הינה מצווה החלה על עם ישראל לגרש מהר הבית את כל הטמאים האסורים להכנס לשם, ואם עברו ונכנסו עברו הטמאים בלא תעשה. על כל האיסורים מדרבנן העונש הוא מכת מרדות.

ישנה דיעה האומרת כי ביאה במקצת, שמה ביאה. כלומר אפילו מי שהכניס את ידו להר הבית או לבית המקדש נחשב הדבר שנכנס לשם. להלכה פוסק הראב"ד כי ביאה במקצת שמה ביאה, אך ה[[רמב"ם]] סבור כי מדאורייתא אין הדין כך רק דרבנן והעונש על כך הוא מכת מרדות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7996 פ"ג הלי"ח.]}}.

למרות שעל פי הנ"ל ישנם מקומות שמותר להכנס להר הבית מי שהוא בטהרה גמורה, אף על פי כן [[הרבי]] הורה{{מקור}} שאין לעלות להר הבית בימינו כלל, ואף אין לשקול את הדבר. אחת מהסיבות לכך היא, שאם תותר העלייה להר, יבוא הדבר לידי עלייה של אנשים שאינם טהורים, ויבוא הדבר לידי פרצה גדולה.