תפארת בחורים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אג"ק " ב־"אגרות קודש ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
עבור הצעירים הללו הוקמה מסגרת מיוחדת שנתנה מענה בדיוק על פי הצרכים שלהם: "תפארת בחורים". הייתה זו מסגרת לימודית לשעות אחר הצהרים במסגרתה הגיעו הצעירים הללו, חלקם בני חסידים, ללמוד תורה וחסידות, ובעיקר להמשיך לספוג מעט אווירה של תורה, 'דיבוק חברים' חסידי, והתחזקות הדדית. | עבור הצעירים הללו הוקמה מסגרת מיוחדת שנתנה מענה בדיוק על פי הצרכים שלהם: "תפארת בחורים". הייתה זו מסגרת לימודית לשעות אחר הצהרים במסגרתה הגיעו הצעירים הללו, חלקם בני חסידים, ללמוד תורה וחסידות, ובעיקר להמשיך לספוג מעט אווירה של תורה, 'דיבוק חברים' חסידי, והתחזקות הדדית. | ||
וכך כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ על אגודה זו: | וכך כותב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] על אגודה זו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ענינה של אגודה זו אשר מתקבצים צעירים בחורים מבני י"ח-כ' שנה ולמעלה ואברכים עד בערך ל"ה ומ' שנה, אשר רובם הם מבעלי מלאכה, בעלי עסקים עוזרי בתי מסחר ועבודה. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ענינה של אגודה זו אשר מתקבצים צעירים בחורים מבני י"ח-כ' שנה ולמעלה ואברכים עד בערך ל"ה ומ' שנה, אשר רובם הם מבעלי מלאכה, בעלי עסקים עוזרי בתי מסחר ועבודה. | ||
חוקי האגודה הם אשר מתקבצים יחד בזמן קבוע בכל יום ללמוד שעה אחת והלימודים הם פרשה חומש עם פרש"י, קיצור שולחן ערוך, ומהם גם ישנם הלומדים גמרא ומתחזקים בשמירת [[שבת]] בטהרת המשפחה, כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|באגרת]] מיום נר חמישי של חנוכה תרפ"ט ([[אגרות קודש]] חלק ב' תטז). | חוקי האגודה הם אשר מתקבצים יחד בזמן קבוע בכל יום ללמוד שעה אחת והלימודים הם פרשה חומש עם פרש"י, קיצור שולחן ערוך, ומהם גם ישנם הלומדים גמרא ומתחזקים בשמירת [[שבת]] בטהרת המשפחה, כותב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|באגרת]] מיום נר חמישי של חנוכה תרפ"ט ([[אגרות קודש]] חלק ב' תטז). | ||
אגודה כזו ישנה ברוסיא בהרבה והרבה מקומות ת"ל ובהם נכנסים גם תלמידי האוניווערסיטעט (= סטודנטים, תלמידי האוניברסיטה), רופאים ועורכי דין כו', והביאה אגודה זו כמה ענינים טובים בחיזוק הדת, אשר ת"ל בהרבה צעירים נראה תנועת חיים בעניני היהדות, מוסיף אדמו"ר הריי"צ ומציין: אגודת כזו נוסדה בין יהודי בוכארא ב[[סמרקנד]] ועוד ובגרוזיא בכותאיס טיפליס ועוד ות"ל עשתה פרי טוב}}. | אגודה כזו ישנה ברוסיא בהרבה והרבה מקומות ת"ל ובהם נכנסים גם תלמידי האוניווערסיטעט (= סטודנטים, תלמידי האוניברסיטה), רופאים ועורכי דין כו', והביאה אגודה זו כמה ענינים טובים בחיזוק הדת, אשר ת"ל בהרבה צעירים נראה תנועת חיים בעניני היהדות, מוסיף [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציין: אגודת כזו נוסדה בין יהודי בוכארא ב[[סמרקנד]] ועוד ובגרוזיא בכותאיס טיפליס ועוד ות"ל עשתה פרי טוב}}. | ||
==היקף הפעילות== | ==היקף הפעילות== | ||
על ההיקף המרשים של פעילות "תפארת בחורים" ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת [[תרפ"ח]]) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות ב[[מוסקבה]], [[לנינגרד]], [[מינסק]], [[וויטעבסק]], [[נעוועל]], וועליז, [[קיוב]] והומיל. בס"ה מונות הן כ-600 חברים. | על ההיקף המרשים של פעילות "תפארת בחורים" ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת [[תרפ"ח]]) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות ב[[מוסקבה]], [[לנינגרד]], [[מינסק]], [[וויטעבסק]], [[נעוועל]], וועליז, [[קיוב]] והומיל. בס"ה מונות הן כ-600 חברים. | ||
מאגרת של אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[יעקב לנדא]] מיום כ"ז [[חשוון]] [[תרפ"ח]] ([[אגרות קודש]] חלק י"א ג'תתיג) נראה כי המשימה לדאוג להתייסדות הישיבות נפלה על כתפיו של הרב לנדא: ידידי הנעלה והכי נכבד הרב המפורסם והנודע מוהר"ר יעקב שי' לנדא, ובארבעה שנים עסק בהתייסדות והנהגת אגודות תפארת בחורים. | מאגרת של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב [[יעקב לנדא]] מיום כ"ז [[חשוון]] [[תרפ"ח]] ([[אגרות קודש]] חלק י"א ג'תתיג) נראה כי המשימה לדאוג להתייסדות הישיבות נפלה על כתפיו של הרב לנדא: ידידי הנעלה והכי נכבד הרב המפורסם והנודע מוהר"ר יעקב שי' לנדא, ובארבעה שנים עסק בהתייסדות והנהגת אגודות תפארת בחורים. | ||
בשנת [[תרפ"ב]]), בימי [[חג הסוכות]], הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם "תפארת בחורים", שמגמתה הכללית היתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד. | בשנת [[תרפ"ב]]), בימי [[חג הסוכות]], הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם "תפארת בחורים", שמגמתה הכללית היתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד. | ||
גרסה מ־09:48, 17 ביוני 2016
תפארת בחורים הינה מסגרת תורנית אותה הקים אדמו"ר הריי"צ ברוסיה עבור צעירים שרצו ללמוד תורה בשעות אחר הצהריים.
הרקע לפתיחת תפארת בחורים
אחת הפעולות עליהן מסר אדמו"ר הריי"צ את נפשו, הייתה החזקת רשת ישיבות 'תומכי תמימים' ברחבי רוסיה הסובייטית. הרבי הריי"צ גייס מלמדים, מגידי שיעורים ומנהלים, והקים סניפים מחתרתיים בעשרות ערים, וזאת על מנת לשמר את הגחלת היהודית והחסידית. המסגרת הזאת לא התאימה לצעירים רבים שלא יכלו לשבת וללמוד יום שלם, אך בכל זאת רצו ללמוד תורה, להישאר מאוגדים ומחוזקים. כל אחד מסיבותיו שלו: חלק מהצעירים עבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, חלק למדו באוניברסיטאות ובתיכונים, חלק אחר פשוט לא היו מסוגלים ללמוד יום שלם.
עבור הצעירים הללו הוקמה מסגרת מיוחדת שנתנה מענה בדיוק על פי הצרכים שלהם: "תפארת בחורים". הייתה זו מסגרת לימודית לשעות אחר הצהרים במסגרתה הגיעו הצעירים הללו, חלקם בני חסידים, ללמוד תורה וחסידות, ובעיקר להמשיך לספוג מעט אווירה של תורה, 'דיבוק חברים' חסידי, והתחזקות הדדית.
וכך כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ על אגודה זו:
ענינה של אגודה זו אשר מתקבצים צעירים בחורים מבני י"ח-כ' שנה ולמעלה ואברכים עד בערך ל"ה ומ' שנה, אשר רובם הם מבעלי מלאכה, בעלי עסקים עוזרי בתי מסחר ועבודה.
חוקי האגודה הם אשר מתקבצים יחד בזמן קבוע בכל יום ללמוד שעה אחת והלימודים הם פרשה חומש עם פרש"י, קיצור שולחן ערוך, ומהם גם ישנם הלומדים גמרא ומתחזקים בשמירת שבת בטהרת המשפחה, כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ באגרת מיום נר חמישי של חנוכה תרפ"ט (אגרות קודש חלק ב' תטז).
אגודה כזו ישנה ברוסיא בהרבה והרבה מקומות ת"ל ובהם נכנסים גם תלמידי האוניווערסיטעט (= סטודנטים, תלמידי האוניברסיטה), רופאים ועורכי דין כו', והביאה אגודה זו כמה ענינים טובים בחיזוק הדת, אשר ת"ל בהרבה צעירים נראה תנועת חיים בעניני היהדות, מוסיף אדמו"ר הריי"צ ומציין: אגודת כזו נוסדה בין יהודי בוכארא בסמרקנד ועוד ובגרוזיא בכותאיס טיפליס ועוד ות"ל עשתה פרי טוב
.
היקף הפעילות
על ההיקף המרשים של פעילות "תפארת בחורים" ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת תרפ"ח) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות במוסקבה, לנינגרד, מינסק, וויטעבסק, נעוועל, וועליז, קיוב והומיל. בס"ה מונות הן כ-600 חברים.
מאגרת של אדמו"ר הריי"צ אל הרב יעקב לנדא מיום כ"ז חשוון תרפ"ח (אגרות קודש חלק י"א ג'תתיג) נראה כי המשימה לדאוג להתייסדות הישיבות נפלה על כתפיו של הרב לנדא: ידידי הנעלה והכי נכבד הרב המפורסם והנודע מוהר"ר יעקב שי' לנדא, ובארבעה שנים עסק בהתייסדות והנהגת אגודות תפארת בחורים.
בשנת תרפ"ב), בימי חג הסוכות, הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם "תפארת בחורים", שמגמתה הכללית היתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד.
לאגודה היו מספר עקרונות וסיסמאות:
א) קודם כל היתה האגודה ארגון דתי והיהדות היתה המניע היחיד להקמתה ולקיומה.
ב) הסיסמה העיקרית היתה: 'הייה יהודי שלם באוהליך ויהודי שלם בצאתך', וזאת בניגוד לסיסמתם של "המשכילים" הראשונים: "הייה יהודי שלם באוהליך, ואדם בצאתך", שפירושה - תשמור על יהדותך בין כותלי ביתך, ובחוץ, בין הבריות, תהיה ככל האדם לכל דבר. להיפך מזו היתה "תפארת בחורים" שהורתה לתלמידיה שלא להתבייש ביהדותם אלא לשאתה בגאון גם בחוצות ובאוניברסטאות הרוסיות.
"תפארת בחורים" הלכה והתרחבה ופתחה סניפים בערים נוספות, שם התקבצו בחורים ואברכים שעבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, ובשעות אחר הצהריים ניצלו את הזמן ללימודים.