ליפא קורצוויל – הבדלי גרסאות

שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם "
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת תש"ד.
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[ תש"ד]].


בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.


בצעירותו למד בישיבה התיכונית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי תניא שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של חסידות חב"ד, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לחסיד נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד בכפר חב"ד, המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], משפיע ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
בצעירותו למד בישיבה התיכונית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי תניא שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של חסידות חב"ד, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לחסיד נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד][, המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], משפיע ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].


בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובאמצעה של שנת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת הרבי לבוסטון.
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובאמצעה של שנת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.


לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].


בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים [[בן ציון ליפסקר]] ור' [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות י' שבט ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים [[בן ציון ליפסקר]] ור' [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט ]]  ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.


בהמשך עבר ללמוד בכולל אברכים ב[[נחלת הר חב"ד]], ועם הקמתו של ה[[כולל אברכים]] ב[[ערד]] בראשות ידידו ר' [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.
בהמשך עבר ללמוד בכולל אברכים ב[[נחלת הר חב"ד]], ועם הקמתו של ה[[כולל אברכים]] ב[[ערד]] בראשות ידידו ר' [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.
שורה 20: שורה 20:
כאשר רצה לעזוב את עסקנותו הציבורית וכתב לרבי מכתב בו פירט עשר סיבות המנמקות את רצונו לעזוב, השיב לו הרבי: "התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער, וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח. והסיבות הם, והעיקרית, פיתוי היצר הרע זקל וכסיל".
כאשר רצה לעזוב את עסקנותו הציבורית וכתב לרבי מכתב בו פירט עשר סיבות המנמקות את רצונו לעזוב, השיב לו הרבי: "התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער, וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח. והסיבות הם, והעיקרית, פיתוי היצר הרע זקל וכסיל".


בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את קובץ 'הר המלך', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464.}}.
בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את קובץ '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464.}}.


מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עומד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.
מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עומד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.