איסר בער גילרסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרב ממאלינסק נפטר בין השנים [[תר"נ]] - [[תרנ"ה]]. | הרב ממאלינסק נפטר בין השנים [[תר"נ]] - [[תרנ"ה]]. | ||
יש לציין כי במשך השנים קמו מפקפקים האם הייתה קיימת דמותו של גילרסון, כיוון שהמקור היחידי אליה הוא ספרו של [[פישל שניאורסאהן]]. יש אומרים כי הדמות היא דמיונית והיא מבוססת על דמותו של רבה של [[סטארדוב]] [[איסר תומרקין]]. | יש לציין כי במשך השנים קמו מפקפקים האם הייתה קיימת דמותו של גילרסון, כיוון שהמקור היחידי אליה הוא ספרו של [[פישל שניאורסאהן]] וגם אין עיר בשם מאלינסק מחוץ תחום המושב. יש אומרים כי הדמות היא דמיונית והיא מבוססת על דמותו של רבה של [[סטארדוב]] [[איסר תומרקין]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־00:38, 1 במאי 2016
הרב איסר בער גילרסון, המכונה הרב ממאלינסק, נולד למשפחה חב"דית מחסידי אדמו"ר האמצעי. בצעירותו הסתופף בצל אדמו"ר הצמח צדק יחד עם ידידו הרב חיים משולם זלמן ניימרק, והיה לאחד מהחוזרים הגדולים.
לאחר כמה שנים, נסע לעיירה קטנה להיות שם רב. שני סוחרים שנקלעו לשם כחצי שנה אחרי בואו, ביקשו שיעשה ביניהם דין תורה בשל סכסוך שהיה ביניהם. הם כל-כך התלהבו מאופן שפיטתו ביניהם, שהותירה את שניהם מרוצים, עד שעשו מאמצים ומינו אותו לרב בעירם, מאלינסק שהייתה אחת הערים החשובות ברוסיה (ואף שכנה מחוץ לתחום המושב).
הוא קשר קשרים עם כל המושלים והשרים החשובים. על כן היה הוא שליח רבותינו נשיאנו לפטרבורג להשתדל בשביל ענייני הכלל.
היה ממקימי וראשי חברת תחיית המתים בנשיאות אדמו"ר הצמח צדק, שפעלה להצלת ילדי ישראל בזמן גזירת הקנטוניסטים.
לאחר פטירת הצמח צדק בשנת תרכ"ו היה לחסידו של רבי יהודה לייב המהרי"ל מקאפוסט. אמנם לאחר פטירתו בחודש חשוון תרכ"ז חזר לליובאוויטש והיה לחסידו של אדמו"ר המהר"ש, לחוזר שלו ולהשליח הנודד ומפיץ את תורתו בין העיירות. כן היה שליחו למען ענייני הכלל, ושליחו המיוחד לעניין משפטם של שמונים ושניים היהודים בעיירה סטארדוב.
הרב ממאלינסק נפטר בין השנים תר"נ - תרנ"ה.
יש לציין כי במשך השנים קמו מפקפקים האם הייתה קיימת דמותו של גילרסון, כיוון שהמקור היחידי אליה הוא ספרו של פישל שניאורסאהן וגם אין עיר בשם מאלינסק מחוץ תחום המושב. יש אומרים כי הדמות היא דמיונית והיא מבוססת על דמותו של רבה של סטארדוב איסר תומרקין.
לקריאה נוספת
- את אחי אנוכי מבקש ויום ההילולה, בתוך "כוחה של סנגוריה - סיפור המלשינות על חסידי חב"ד" מאת הפרופסור פישל שניאורסאהן, הוצאת יבנה, תל אביב, תשכ"ז, עמ' 102-133.