חנוכה – הבדלי גרסאות
מ תקלדה |
מ החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם " |
||
| שורה 180: | שורה 180: | ||
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג: | ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג: | ||
א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת הרמב"ם המלחמה נסתיימה ביום כ"ה. | א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת [[הרמב"ם]] המלחמה נסתיימה ביום כ"ה. | ||
ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}{{הערה|ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}} | ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}{{הערה|ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}} | ||