ניגון כאטש מי כודי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "audio.php?action=playsong&id =" ב־"audio.php?action=playsong&id=") |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[ניגון]] '''כאטש מי כודי''' הינו ניגון | ה[[ניגון]] '''כאטש מי כודי''' הינו ניגון וקצר בשפה הבלרוסית{{הערה|שפת [[רוסיה-הלבנה]]}}. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת. | ||
ניגון זה הוא ניגון קי"ב בספר הניגונים. | |||
==מילות הניגון== | |||
מילות הניגון כפי שהושר אצל הרבי | |||
{{ציטוטון|כָטש מִי כוּדִי, כָטש מִי כוּדִי, בַטְקִי נַשִי דָבְּרִי; | |||
כָטש מִי כוּדִי, כָטש מִי כוּדִי, בַטְקִי נַשִי דָבְּרִי}} | |||
בספר הניגונים מופיעה הגרסה | |||
{{ציטוטון|כָאטש מי כודי, כָאטש מי בעדני, באַטקי נאַשי דאָברי; | |||
כָאטש מי כודי, כָאטש מי בעדני, באַטקי נאַשי דאָברי}} | |||
פעם ניגן אותו הרבי עם המילים {{ציטוטון|מי ניע כודי מי ניע ביעדני}}, שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים. | |||
==ביאור מהרבי על הניגון== | |||
הרבי מסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד)}}: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"{{הערה|תניא}}. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ{{הערה|כדברי הגמרא: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה")}}. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". | |||
כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד | |||
* שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"ט | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=215 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי - 1] | |||
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=316 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי - 2] | |||
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=530 לשמיעת הניגון בביצוע של ר' אלאור ולנר] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]] | [[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | |||
גרסה מ־22:59, 10 במרץ 2016
הניגון כאטש מי כודי הינו ניגון וקצר בשפה הבלרוסית[1]. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת. ניגון זה הוא ניגון קי"ב בספר הניגונים.
מילות הניגון
מילות הניגון כפי שהושר אצל הרבי "כָטש מִי כוּדִי, כָטש מִי כוּדִי, בַטְקִי נַשִי דָבְּרִי;
כָטש מִי כוּדִי, כָטש מִי כוּדִי, בַטְקִי נַשִי דָבְּרִי"
בספר הניגונים מופיעה הגרסה "כָאטש מי כודי, כָאטש מי בעדני, באַטקי נאַשי דאָברי; כָאטש מי כודי, כָאטש מי בעדני, באַטקי נאַשי דאָברי"
פעם ניגן אותו הרבי עם המילים "מי ניע כודי מי ניע ביעדני", שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.
ביאור מהרבי על הניגון
הרבי מסביר[2]: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"[3]. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ[4]. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה.
לקריאה נוספת
- שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד
- שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"ט
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון בקולו של הרבי - 1
- לשמיעת הניגון בקולו של הרבי - 2
- לשמיעת הניגון בביצוע של ר' אלאור ולנר
הערות שוליים
- ↑ שפת רוסיה-הלבנה
- ↑ שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד)
- ↑ תניא
- ↑ כדברי הגמרא: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה")