שלמה קרליבך – הבדלי גרסאות
כמקובל |
|||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. "הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי" אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הביא ר' שלמה קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי. הרב אהרן קוטלר אמר עליו אז, שחבל על 'בן תורה' כמוהו שיתבזבז על קירוב יהודים ולא ישב וילמד{{הערת שוליים|מספר שיצא לזכרו - 'למען אחי ורעי'.}}. | הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. "הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי" אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הביא ר' שלמה קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי. הרב אהרן קוטלר אמר עליו אז, שחבל על 'בן תורה' כמוהו שיתבזבז על קירוב יהודים ולא ישב וילמד{{הערת שוליים|מספר שיצא לזכרו - 'למען אחי ורעי'.}}. | ||
הרב קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על | הרב קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!". | ||
"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי". "אז נפרדנו"... סיים הרב קרליבך{{הערת שוליים|באותו ראיון אמר שלמה קרליבך: "אם הייתי נשאר, והרבי הלך עם מה שאמרתי, הוא היה יכול להיות הרבי של העולם, לא רק של חסידי הרבי. קח את וודסטוק. למה אחרים הלכו לשם - למה לא הרבי מלובביץ'? זה היה יכול להיות געוואלד - זה היה משנה דור שלם. אך הרבי בחר להיות הרבי של החסידים".}}. | "הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי". "אז נפרדנו"... סיים הרב קרליבך{{הערת שוליים|באותו ראיון אמר שלמה קרליבך: "אם הייתי נשאר, והרבי הלך עם מה שאמרתי, הוא היה יכול להיות הרבי של העולם, לא רק של חסידי הרבי. קח את וודסטוק. למה אחרים הלכו לשם - למה לא הרבי מלובביץ'? זה היה יכול להיות געוואלד - זה היה משנה דור שלם. אך הרבי בחר להיות הרבי של החסידים".}}. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים ל[[תורה]] כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה [[תורה]] כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה [[תורה]]. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}. | [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים ל[[תורה]] כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה [[תורה]] כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה [[תורה]]. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}. | ||
במשך השנים החל ר' שלמה לפרוץ את גדרי הצניעות ברבים, ולרבי לא היה נוח משיטת דרכו. יש אומרים שהרבי אז ביקש ממנו שלא ישתמש בשם חב"ד{{הערת שוליים|בסרט "לעולם אינך יודע" המסקרת את דמותו של שלמה קרליבך נאמר שהרבי אמר לו "אם אתה לא רוצה להקשיב אלי, אתה אמנם תיהיה שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש".}}. בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא". | במשך השנים החל ר' שלמה לפרוץ את גדרי הצניעות ברבים, ולרבי לא היה נוח משיטת דרכו. יש אומרים שהרבי אז ביקש ממנו שלא ישתמש בשם חב"ד{{הערת שוליים|בסרט "לעולם אינך יודע" המסקרת את דמותו של שלמה קרליבך נאמר שהרבי אמר לו "אם אתה לא רוצה להקשיב אלי, אתה אמנם תיהיה שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש".}}. בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא". | ||
===ברכת הרבי בסוף ימיו=== | ===ברכת הרבי בסוף ימיו=== | ||