הבדלים בין גרסאות בדף "ראש חודש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ראש חודש''' - היום הראשון לחודש | + | '''ראש חודש''' - היום הראשון לחודש, הינו יום חג - ומכונה יום כיפור קטן על פי ההלכה, ומצווה להוסיף בו בשמחה, בזמן [[בית המקדש]] וכן [[לעתיד לבוא]], יום זה נחשב כיום חג ועלייה לרגל. |
| + | כאשר החודש הוא שלושים יום גם היום האחרון של החודש נקרא ראש חודש. | ||
| − | + | בזמן [[בית המקדש]] היה נקבע מועד ה'ראש חודש' לפי עדות על התחדשות הלבנה. | |
| − | |||
| − | בזמן | ||
==מנהגי ראש חודש== | ==מנהגי ראש חודש== | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
* תהילים עם פירוש [[רש"י]] - במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]], ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש". | * תהילים עם פירוש [[רש"י]] - במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]], ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש". | ||
| − | * | + | * נהוג שלא להסתפר בראש חודש. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־23:06, 7 באפריל 2015
ראש חודש - היום הראשון לחודש, הינו יום חג - ומכונה יום כיפור קטן על פי ההלכה, ומצווה להוסיף בו בשמחה, בזמן בית המקדש וכן לעתיד לבוא, יום זה נחשב כיום חג ועלייה לרגל. כאשר החודש הוא שלושים יום גם היום האחרון של החודש נקרא ראש חודש.
בזמן בית המקדש היה נקבע מועד ה'ראש חודש' לפי עדות על התחדשות הלבנה.
מנהגי ראש חודש
- יעלה ויבוא - מוסיפים בתפילות שמונה עשרה ובברכת המזון את הקטע 'ויבוא'.
- הלל ומוסף - אומרים הלל אך לא שלם, ומתפללים תפילת מוסף לראש חודש.
- התועדות - בשנת תש"נ עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך התוועדויות, ולקשר זאת עם נתינת צדקה[1].
- תהילים עם פירוש רש"י - במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש רש"י, ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל בתהילים שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש".
- נהוג שלא להסתפר בראש חודש.
