תנאים – הבדלי גרסאות
טעות - רבי יהשע לא היה בנו ואין לזה כלל מקור |
פיזור תמונות כמדובר |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס]] | [[קובץ:הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס]] | ||
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", הם שנו את ה[[משנה]], הם היו בזמן המקדש הראשון והשני. | |||
== רבי אליעזר == | == רבי אליעזר == | ||
| שורה 15: | שורה 12: | ||
==רבי אליעזר בן יעקב == | ==רבי אליעזר בן יעקב == | ||
[[קובץ:רבי יהודה בן בתירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת התנא רבי יהודה בן בתירה (השני) במירון]] | |||
'''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום. | '''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
{{ערך מורחב|טרפון הכהן}}.''' | {{ערך מורחב|טרפון הכהן}}.''' | ||
== רבי עקיבא == | == רבי עקיבא == | ||
[[קובץ:יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן זמרא ואביו רבי זמרא במושב כרם בן זמרה]] | |||
רבי עקיבא היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]]. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע. | רבי עקיבא היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]]. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע. | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
== רבי יהודה == | == רבי יהודה == | ||
[[קובץ:רבי שמעון בן אלעזר (Medium).jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמעון בן אלעזר]] | |||
'''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|אילעאי]]''' (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי. | '''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|אילעאי]]''' (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי. | ||
| שורה 57: | שורה 60: | ||
{{ערך מורחב|רבי יוסי}} | {{ערך מורחב|רבי יוסי}} | ||
== רבי מאיר == | == רבי מאיר == | ||
[[קובץ:יוסי מפקיעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון התנא רבי יוסי מפקיעין]] | |||
'''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה. | '''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה. | ||
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם. | המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם. | ||
| שורה 75: | שורה 80: | ||
== רבי שמעון בן מנסיא == | == רבי שמעון בן מנסיא == | ||
[[קובץ:ר שמעון שזורי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר התנא רבי שמעון שזורי בסאג'ור]] | |||
'''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם. | '''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם. | ||
| שורה 87: | שורה 94: | ||
{{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}} | {{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}} | ||
== משרות הלכה שונות == | == משרות הלכה שונות == | ||
[[קובץ:רבי סיסאיי ובניו רבי לוי ורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של התנאים רבי סיסאיי ובניו, רבי לוי בר סיסאיי ור"י בר סיסאיי{{הערת שוליים|לא ברור שמו של הבן השני: יש המציעים שהוא יהודה בר סיסאיי המוזכר בירושלמי, או יעקב בר סיסאיי המוזכר אף הוא בירושלמי. היום רגילים העם לכנותו בשם "רבי יוסי", וזו טעות וודאית, כי לא מצינו במקורות שום בן לר' סיסאיי בשם ר' יוסי.}}]] | |||
בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. | בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. | ||