מנחם צבי ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד לאביו הרב [[יחיאל נתן ריבקין]], מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ט]]. אביו שיכל את כל ילדיו בטרם עת, ונסע לרבי המהר"ש לבקש ברכה לזרעא חייא וקיימא. הרבי בירכו ונתן לו עגיל לענוד באוזנו של הרך הנולד כסגולה לאריכות ימים. מיד עם לידתו של הרב מנחם צבי ענד אביו את העגיל באוזנו הימנית שלא מש ממנו עד יומו האחרון. | נולד לאביו הרב [[יחיאל נתן ריבקין]], מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ט]]. אביו שיכל את כל ילדיו בטרם עת, ונסע לרבי המהר"ש לבקש ברכה לזרעא חייא וקיימא. הרבי בירכו ונתן לו עגיל לענוד באוזנו של הרך הנולד כסגולה לאריכות ימים. מיד עם לידתו של הרב מנחם צבי ענד אביו את העגיל באוזנו הימנית שלא מש ממנו עד יומו האחרון. | ||
בצעירותו גדל בעיירה פליסא שם למד תורה אצל אביו ורב העיירה. כשהיה בן חמש עשרה נתייתם מהוריו, ומכיוון שיצא שמו כעילוי לקחו גביר העיירה קובליץ, הרב [[אליהו לייב אטיגינא]], לחתן לבתו רחל חנה. אחרי החתונה במשך שנים ארוכות ישב ולמד עם רבה של קובליץ, הרב [[שאול בלוך|שאול הכהן בלוך]], כשחותנו מספק למשפחתו את כל צרכיו. | בצעירותו גדל בעיירה פליסא שם למד תורה אצל אביו ורב העיירה. כשהיה בן חמש עשרה נתייתם מהוריו, ומכיוון שיצא שמו כעילוי לקחו גביר העיירה קובליץ, הרב [[אליהו לייב אטיגינא]], לחתן לבתו רחל חנה. אחרי החתונה במשך שנים ארוכות ישב ולמד עם רבה של קובליץ, הרב [[שאול בלוך|שאול הכהן בלוך]], כשחותנו מספק למשפחתו את כל צרכיו. | ||
בספרו לב אליהו המלקט את כתביו של חותנו, ר' [[אליהו לייב אטיגינא]], ובסופו הוקיר לו תודה {{ציטוטון|ופה מקום אתי להזכיר טובותיו, אשר לקחני לביתו במות עלי אמי מורתי ז"ל בהיותי כבן ט"ו שנים, מפתו אכלתי ומימיו שתיתי, והלביש והנעיל אותי, גם עד ימי כלולתי, וגם אחר-כך עד יומו האחרון לא עזב חסדו ממני ומאנשי ביתי לסעדני ולתמכני בכל מילי דמיטב, למען אוכל לישב בצל התורה והעבודה לפני ה' תמיד. זכרה לו אלו-ה לטובה!}} | |||
בשנת [[תרע"ד]] נאלץ לנסוע ל[[ווילנא]] שם נתמנה לרב קהילת [[אנ"ש]]. בשנת [[תרפ"ג]] | בהיותו בן 35 קיבל על עצמו את הרבנות בבאביניץ. בשנת [[תרע"ד]] נאלץ לנסוע ל[[ווילנא]] שם נתמנה לרב קהילת [[אנ"ש]] המקומית. בשנת [[תרפ"ג]] עקר מוילנא ונסע למנצ'סטר שב[[אנגליה]], וגם שם נתמנה לרב הקהילה. | ||
הרב ריבקין חיבר [[ניגון שמחה]], [[ניגון ש"מ]] שב[[ספר הניגונים]]. | הרב ריבקין חיבר [[ניגון שמחה]], [[ניגון ש"מ]] שב[[ספר הניגונים]]. | ||
גרסה מ־13:27, 28 באפריל 2014
הרב מנחם צבי ריבקין, מחסידי אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. נולד בברכתו של הרבי המהר"ש ועל פי הוראתו ענד עגיל כל חייו כסגולה לאריכות ימים. רבה של קהילות חב"ד בבאביניץ, וילנה ומאוחר יותר במנצ'סטר שבאנגליה.
תולדות חייו
נולד לאביו הרב יחיאל נתן ריבקין, מחסידי אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ט. אביו שיכל את כל ילדיו בטרם עת, ונסע לרבי המהר"ש לבקש ברכה לזרעא חייא וקיימא. הרבי בירכו ונתן לו עגיל לענוד באוזנו של הרך הנולד כסגולה לאריכות ימים. מיד עם לידתו של הרב מנחם צבי ענד אביו את העגיל באוזנו הימנית שלא מש ממנו עד יומו האחרון.
בצעירותו גדל בעיירה פליסא שם למד תורה אצל אביו ורב העיירה. כשהיה בן חמש עשרה נתייתם מהוריו, ומכיוון שיצא שמו כעילוי לקחו גביר העיירה קובליץ, הרב אליהו לייב אטיגינא, לחתן לבתו רחל חנה. אחרי החתונה במשך שנים ארוכות ישב ולמד עם רבה של קובליץ, הרב שאול הכהן בלוך, כשחותנו מספק למשפחתו את כל צרכיו.
בספרו לב אליהו המלקט את כתביו של חותנו, ר' אליהו לייב אטיגינא, ובסופו הוקיר לו תודה "ופה מקום אתי להזכיר טובותיו, אשר לקחני לביתו במות עלי אמי מורתי ז"ל בהיותי כבן ט"ו שנים, מפתו אכלתי ומימיו שתיתי, והלביש והנעיל אותי, גם עד ימי כלולתי, וגם אחר-כך עד יומו האחרון לא עזב חסדו ממני ומאנשי ביתי לסעדני ולתמכני בכל מילי דמיטב, למען אוכל לישב בצל התורה והעבודה לפני ה' תמיד. זכרה לו אלו-ה לטובה!"
בהיותו בן 35 קיבל על עצמו את הרבנות בבאביניץ. בשנת תרע"ד נאלץ לנסוע לווילנא שם נתמנה לרב קהילת אנ"ש המקומית. בשנת תרפ"ג עקר מוילנא ונסע למנצ'סטר שבאנגליה, וגם שם נתמנה לרב הקהילה.
הרב ריבקין חיבר ניגון שמחה, ניגון ש"מ שבספר הניגונים.
נפטר בערב יום הכיפורים תש"ח.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים, הוצאת חז"ק, תשע"ד
קישורים חיצונים
- תולדות חייו משבועון כפר חב"ד (גיליון 974) - אתר שטורעם