אלכסנדר סנדר יודסין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של M770 (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין]]
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין]]
הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', נולד בעיירה רצ'יצא ביילורוסיה. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת [[תרס"ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים אשר שהו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנאות דשא בזאולשא.
הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר ה[[בית דין רבני חבבארץ הקודש|בית דין]] ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא.


בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה בתחילה בבית הגאון החסיד הרב [[דוד צבי חן]] רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. תחנתו הבאה בימי המלחמה, היתה חרסון שם יחד עם עוד תמימים הקים סניף של 'תומכי תמימים'. לאחר זמן חזר לצ'רניגוב אז נסמך לרבנות על ידי הרד"צ חן, שאף הסמיכו גם על הלכות איסור והיתר כמו גם לסדר גיטין וקידושין.
== תולדות חייו ==
הרב אלכסנדר נולד ב[[עיירה]] [[רציצה]] שב[[ביילרוסיה]]. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת [[תרס"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[נאות דשא]] בזאולשא.


מסדר הקידושין בחתונתו, שהתקיימה בחודש [[אדר]] [[תרפ"א]], היה הגאון [[רבי לוי יצחק]] שניאורסאהן אביו של [[הרבי]]. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריווארג שבאוקראינה. בגין היותו רב, הוגלה על ידי השלטונות הקומוניסטיים למחנה עבודה מרוחק באיי סלובקי, ולאחר זמן הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק שבאוקראינה, ובלבד שלא ישוב לעיר בה מכהן כרב.  
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה בתחילה בביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ חן) רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי [[חסידות]]. כעבור זמן עבר ל[[חרסון]], ויחד עם [[תמימים]] נוספים הקים סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]]. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל [[הסמכה לרבנות]] בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין וקידושין מהרד"צ חן.


בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה חשב שלא יקבל על עצמו את עול הרבנות, אבל בשלב מסויים נזכר בדברי הרבי [[הריי"צ]] אליו ב'[[יחידות]]' מחודש [[כסלו]] [[תרפ"ז]]: "סענדער שלנו הוא רב". הרבי [[הריי"צ]] חזר על דברים אלו שלוש פעמים, וכעת הדברים הדהדו באוזניו של הרב יודאסין, שהבין כי הכוונה היתה שהוא צריך לכהן ברבנות.
בחתונתו שהתקיימה ב[[חודש אדר]] [[תרפ"א]] היה הגאון האלוקי [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ה[[מסדר קידושין]]. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריווארג שב[[אוקראינה]].


ואכן, משמים גלגלו לו את משרת הרבנות. תקופה מסויימת לאחר הגיעו ארצה, עבר להתגורר בשכונת נווה צדק בסמיכות לרב [[שניאור זלמן סלונים]] רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[יפו]], והרב סלונים שסבל יסורים ומכאובים, החל להפנות את השואלים בהלכה אל הרב יודאסין.
ב[[חודש כסליו]] [[תרפ"ז]] נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]], ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.


כשלושה חודשים לפני פטירתו, נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר הסתלקותו ימלא את מקומו הרב יודאסין, זאת למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן כרב (רב הקהילה האשכנזית ב[[חברון]]) ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר פטירת הרב סלונים, שיגר בנו הרב יעקב יוסף אגרת מיוחדת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]].
בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונשלח לגלות ב[[מחנה עבודה]] מרוחק באיי סלובקי. לאחר זמן הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב.


בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בשכונת [[נווה צדק]] ב[[תל אביב]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שהיה רבה של קהילת חב"ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי הרבי הריי"צ אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.
כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית ב[[חברון]], ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]].
[[תמונה:S3 7-1-.jpg|left|thumb|250px|דף השער]]
לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מ[[תל אביב]]-[[יפו]]. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי [[חב"ד]] אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.
לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מ[[תל אביב]]-[[יפו]]. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי [[חב"ד]] אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.


מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה וחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. בנוסף לכך, עשה רבות בפעילות ה[[חב"ד]]ית ב[[ארץ הקודש]] בכלל ובתל אביב-יפו בפרט. כמו כן הוציא ספרים ובהם: "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" פירוש על ספר התניא.  
מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולפרקים קרובים ערך [[התוועדות|התוועדויות]], בהן דיבר דברי חסידות. יחד עם זאת התעסק רבות בפעילות ה[[חב"ד]]ית ב[[ארץ הקודש]] בכלל ובתל אביב-יפו בפרט.


קרוב ליובל שנים, כיהן ברבנות הקהילה ה[[חסיד]]ית ב[[יפו]], ונפטר ביום ח' בכסלו [[תשמ"ג]].
כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" - פירוש על [[ספר התניא]].
 
נפטר ביום [[ח' בכסלו]] [[תשמ"ג]].


==ספריו==
==ספריו==
[[תמונה:S3 7-1-.jpg|left|thumb|250px|דף השער]]
*'''תומכי תמימים על הש"ס''' - פירוש וביאור על מסכתות ה[[ש"ס]], [[תשכ"ד]].
*'''תומכי תמימים על הש"ס''' - פירוש וביאור על כל מסכתות ה[[ש"ס]], [[תשכ"ד]].
*'''הלקח והלבוב''' - ביאור על [[ספר התניא]].
*'''הלקח והלבוב''' - ביאור על [[ספר התניא]].
== משפחתו ==
בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], ונפטר ב[[ח' בניסן]] [[תשע"ד]].


{{מיון רגיל:יודאסין, אלכסנדר סנדר}}
{{מיון רגיל:יודאסין, אלכסנדר סנדר}}
שורה 28: שורה 37:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]

גרסה מ־01:23, 10 באפריל 2014

הרב אלכסנדר סנדר יודסין

הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא.

תולדות חייו

הרב אלכסנדר נולד בעיירה רציצה שבביילרוסיה. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת תרס"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בקיץ תרע"ד היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא בזאולשא.

בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בביתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ חן) רבה של צ'רניגוב, שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. כעבור זמן עבר לחרסון, ויחד עם תמימים נוספים הקים סניף של ישיבת תומכי תמימים. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל הסמכה לרבנות בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין וקידושין מהרד"צ חן.

בחתונתו שהתקיימה בחודש אדר תרפ"א היה הגאון האלוקי רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, המסדר קידושין. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריווארג שבאוקראינה.

בחודש כסליו תרפ"ז נכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.

בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונשלח לגלות במחנה עבודה מרוחק באיי סלובקי. לאחר זמן הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, והתיישב בשכונת נווה צדק בתל אביב. הרב שניאור זלמן סלונים שהיה רבה של קהילת חב"ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי הרבי הריי"צ אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.

כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב יעקב יוסף סלונים כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית בחברון, ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ביפו.

דף השער

לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מתל אביב-יפו. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי חב"ד אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.

מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה ובחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. יחד עם זאת התעסק רבות בפעילות החב"דית בארץ הקודש בכלל ובתל אביב-יפו בפרט.

כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "תומכי תמימים על הש"ס", ו"הלקח והלבוב" - פירוש על ספר התניא.

נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

ספריו

  • תומכי תמימים על הש"ס - פירוש וביאור על מסכתות הש"ס, תשכ"ד.
  • הלקח והלבוב - ביאור על ספר התניא.

משפחתו

בנו, הרב דוד יודסין, המשיך את אביו ברבנות בשכונות הדר יוסף ומעוז אביב שבצפון תל אביב. בצעירותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב, ונפטר בח' בניסן תשע"ד.