מראי מקומות לספר משנה תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " מ"מ " ב־" מראי מקומות ") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
וכך במשך שבועיים עבדו אברכי הכולל וליקטו מהמראי מקומות שנמצאו על הדף, וכן מספרים העוסקים בליקוט מראי מקומות. הספר יצא עם למעלה מ950 דף. | וכך במשך שבועיים עבדו אברכי הכולל וליקטו מהמראי מקומות שנמצאו על הדף, וכן מספרים העוסקים בליקוט מראי מקומות. הספר יצא עם למעלה מ950 דף. | ||
בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם{{הערה|ואלו שמות הספרים שהעתיקו מהם: הנושאי כלים של הרמב"ם. אוצר הסוטה (נ. י. תש"א). הרמב"ם והזהר (סיני לב-לד תשי"ג-ד). הרמב"ם והמכילתא דרשב"י (נ. י. תש"ג). מאמר דרכי משה - מהס' כל ספרי המהר"ץ חיות (ירושלים תשי"ח). מכילתא וספרי בספר הרמב"ם (תרבי"צ שנה ו' ספר ג' ניסן תרצ"ה). מקורות לפסקי הרמב"ם (ירושלים תש"ז). מקורי הרמב"ם לרש"ש (ירושלים תשט"ז). משנה תורה עם פי' יד פשוטה לס' אהבה (ירושלים תשד"מ) צפנת פענח על ספר המדע עם ציוני מקורות (ירושלים תשכ"ד). - בנוסף לכך הוסיפו עוד כמות של מראי מקומות | בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם{{הערה|ואלו שמות הספרים שהעתיקו מהם: הנושאי כלים של הרמב"ם. אוצר הסוטה (נ. י. תש"א). הרמב"ם והזהר (סיני לב-לד תשי"ג-ד). הרמב"ם והמכילתא דרשב"י (נ. י. תש"ג). מאמר דרכי משה - מהס' כל ספרי המהר"ץ חיות (ירושלים תשי"ח). מכילתא וספרי בספר הרמב"ם (תרבי"צ שנה ו' ספר ג' ניסן תרצ"ה). מקורות לפסקי הרמב"ם (ירושלים תש"ז). מקורי הרמב"ם לרש"ש (ירושלים תשט"ז). משנה תורה עם פי' יד פשוטה לס' אהבה (ירושלים תשד"מ) צפנת פענח על ספר המדע עם ציוני מקורות (ירושלים תשכ"ד). - בנוסף לכך הוסיפו עוד כמות של מראי מקומות מהם בעצמם.}}, וכן כל הערה על מנת להכניס במהדורה הבאה. | ||
תאריך חתימת הפתח דבר היתה ב'''ר"ח אלול''' תשד"מ. ובח"י אלול - שבת פרשת תבוא הרבי כבר מתייחס להוצאת הספר שנדפס. | תאריך חתימת הפתח דבר היתה ב'''ר"ח אלול''' תשד"מ. ובח"י אלול - שבת פרשת תבוא הרבי כבר מתייחס להוצאת הספר שנדפס. | ||
גרסה מ־03:24, 24 במרץ 2014
הספר מראי מקומות לספר משנה תורה יצא לאור על ידי הכולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.
ההדפסה הראשונה
בשנת תשד"מ שבה תיקן הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם, לקראת כ"ף מנחם אב - יום ההילולא של הגה"צ הר' לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א), בחמשה עשר באב הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיוציאו לאור ספר ובו מראי מקומות על ספר היד.
וכך במשך שבועיים עבדו אברכי הכולל וליקטו מהמראי מקומות שנמצאו על הדף, וכן מספרים העוסקים בליקוט מראי מקומות. הספר יצא עם למעלה מ950 דף.
בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם[1], וכן כל הערה על מנת להכניס במהדורה הבאה.
תאריך חתימת הפתח דבר היתה בר"ח אלול תשד"מ. ובח"י אלול - שבת פרשת תבוא הרבי כבר מתייחס להוצאת הספר שנדפס.
סיבת ההוצאה
הרמב"ם הצטער על כך שלא ציין את המראי מקומות בספרו. וכמ"ש הרמב"ם בעצמו באחת מתשובותיו: "ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי.. ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך.. שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה".
וברצונו של הרמב"ם אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף את המראי מקומות, וכמ"ש בהמשך התשובה: "ובדעתי – אם גוזר השם יתברך – שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה".
ו"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר הרמב"ם – בזה מתקיים רצונו של הרמב"ם שרצה לעשות כן בעצמו".
ומוסיף הרבי: אשר בזה גם מתווסף בהבנת ההלכה כפשוטה, וכפי ש"רואים במוחש שכאשר מעיינים במקורות לפסקי הלכות שברמב"ם – אזי לימוד הרמב"ם הוא באופן אחר לגמרי, בתוספת הבנה והשגה שקו"ט וכו' (לאחרי ובהוספה ללימוד פשוטן של הלכות, לימוד השוה לכל, "שיהיו הדינין גלויין לקטן ולגדול").
"ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעי"ז יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר הרמב"ם כותב על עצמו ש"פעמים.. לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים".
קונטרס מילואים חלק א'
הוראת הרבי היתה להוציא את קונטרס המילואים "בהקדם הכי אפשרי ומה טוב עוד לפני ראש השנה הבעל"ט."
חברי הכולל המשיכו לעבוד במרץ על ההוצאה לאור של כרך המילואים, ובימי הסליחות של תשד"מ ירד לדפוס הקונטרס הראשון של המילואים. קונטרס זה הכיל כ240 דף.
בקונטרס זה נוספו: השלמת המראי מקומות מהנושאי כלים על ספר נשים. מראי מקומות מספרים חדשים שהגיעו[2]. ועוד מראי מקומות שנשלחו על ידי אנשים שונים, כמו גם על ידי חברי הכולל.
כמו כן נוסף לוח התיקון על הכרך הא' - ההשוואה למקורות וכו' נעשתה על ידי קבוצה מתלמידי תומכי תמימים המרכזית. בראש הספר נוספה שיחתו של הרבי על הספר מש"פ תבוא, שהוגהה לצורך זה.
מהדורה שניה
בחודש כסלו תשמ"ה יצא לאור הספר ובו חובר הספר עם קונטרס המילואים.
ספר המילואים
לאחר שיצא הספר מחדש, המשיכו לשלוח הערות לחברי הכולל, והמראי מקומות נידונו על גבי קבצי ההערות. עד שבערב שבת הגדול תשמ"ה, יצאה לאור חוברת המילואים ב'. חוברת ג' יצאה לאור בימי הסליחות. חוברת ד' - י"א ניסן תשמ"ו. חוברת ה' - ט' שבט תשמ"ז. חוברת וא"ו - ערב י"ט כסלו תשמ"ח.
לקראת כ"ף טבת תשנ"ג - יום ההילולא של הרמב"ם, הוציאו לאור את ספר המילואים על הרמב"ם. ספר זה כולל בתוכו את החוברות ב-ו. כמו גם הערות שונות וליקוט מספרים נוספים.
רמב"ם חזק
בהוצאת הרמב"ם השלם בכרך אחד על ידי הוצאת הספרים חזק, הוכנסו כל המראי מקומות על הדף בצירוף תיקוני טעויות שנפלו, וע"פ לוח התיקון.
ובעצם בזה הוגשם הרעיון, ללקט את המראי מקומות שיהיו זמינים בשעת לימוד הרמב"ם.
הערות שוליים
- ↑ ואלו שמות הספרים שהעתיקו מהם: הנושאי כלים של הרמב"ם. אוצר הסוטה (נ. י. תש"א). הרמב"ם והזהר (סיני לב-לד תשי"ג-ד). הרמב"ם והמכילתא דרשב"י (נ. י. תש"ג). מאמר דרכי משה - מהס' כל ספרי המהר"ץ חיות (ירושלים תשי"ח). מכילתא וספרי בספר הרמב"ם (תרבי"צ שנה ו' ספר ג' ניסן תרצ"ה). מקורות לפסקי הרמב"ם (ירושלים תש"ז). מקורי הרמב"ם לרש"ש (ירושלים תשט"ז). משנה תורה עם פי' יד פשוטה לס' אהבה (ירושלים תשד"מ) צפנת פענח על ספר המדע עם ציוני מקורות (ירושלים תשכ"ד). - בנוסף לכך הוסיפו עוד כמות של מראי מקומות מהם בעצמם.
- ↑ הספרים הם: גליוני קודש (נ. י. תרס"ט). הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (קה"ת תשל"ט). הגהות על משנה תורה (אמסטרדם תרפ"ט). לקוטי שיחות - כ"ג כרכים (תשכ"ב-ד"מ). עלה לתרופה (להמלבי"ם, נדפס בס' ארץ חמדה עה"ת בסוף חומש במדבר). תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד).