יחיאל מלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:52, 17 במרץ 2014

הרב יחיאל מלוב, מפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק לשעבר, איש חינוך, ראש חוג ידידי חב"ד ויו"ר עמותת פתחי עולם. שליח הרבי בראשון לציון, רב בית כנסת חב"ד "גיבורי ישראל" ומנהל בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד.

הרב מלוב משמש כשליח בעיר ראשון לציון, וקירב מאות רבות לתורה ומצוות. ייסד מספר עמותות חסד והקים את בית סוזנה ומוזיאון יהודי.

בשנת תשד"מ מסר הרב מלוב את מפתח העיר ראשון לציון לרבי וקיבל על כך ברכת "יישר כוח".

תולדות חייו

נולד בכ' טבת תש"ט להוריו אהרון מרדכי וחיה מלוב בצפון תל אביב. אביו היה החלבן של השכונות באזור והיה מתעסק רבות במבצע תפילין. בילדותו למד בחיידר החסידי בעיר והתחנך אצל הרב פולע כהן. בישיבה למד בתומכי תמימים כפר חב"ד.

לאחר נישואיו לרעייתו חיה סימה, התיישב בראשון לציון והחל לפעול בעסקנות הכלל.

מפועלו

כמפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק

בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק והיה ידידו הטוב של ר' זושא פרטיזן. בשנת תשמ"ו כשהורה הרבי שכל אחד ימנה עשה לך רב בחר הרב מלוב בר' זושא פרטיזן.^[1]

בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות לחינוך מהרב חודקוב, מזכירו האישי של הרבי. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות ממזכירות הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק'.

בשנת תשל"ז ביקש ר' שלמה מיידנצ'יק מהרב מלוב להכין את עומרי בנו של אריאל שרון, אז שר החקלאות, לקראת הבר מצווה. בפגישה הראשונה אמר לו אריק "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי". השיעורים היו אחת לשבוע מוקדם בבוקר כדי שגם אריק יוכל להשתתף בביתם ברחובות. אחרי הבר מצווה שנחגגה בכפר מלל הגיעו לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד שם הניחו תפילין ועלו לתורה. אחרי הבר מצווה, בכ"ח אלול תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".^[2]

אחרי הבר מצווה ביקש אריק להמשיך לשמור על קשר, ובמשך שנתיים אחת לחודש היו נפגשים ולומדים ביחד.^[3]

חוג ידידי חב"ד

כשר' משה סלונים עזב את הארץ העביר לידיו את ניהול חוג ידידי חב"ד.

בית סוזנה

ערך מורחב – בית סוזנה

בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוקם בתחילה כחדר בבית ספר של תנועת ש"ס במרכז העיר. בחדר נמסרו שיעורי תורה והונצחו בו חללי מערכות ישראל. עם השנים התרחבה הפעילות והוקם מבנה חדש בסמוך לגני חב"ד במרכז העיר. את המבנה תרם מר שמואל רויטמן, קונסול הכבוד של מדינת מולדובה ואיש עסקים.

בבית סוזנה פעיל בית כנסת "גיבורי ישראל" על שם חללי מערכות ישראל, מוזיאון יהודי, עמותת חסד, וישיבת ערב לחיילי צבאות ה'.

בשנת תשע"ד "אימץ" מועדון הכדורסל של מכבי ראשון לציון את מרכז החסד שבהנהלתו, והוזמן להדליק את הנר השמיני של חנוכה במועדון.^[4] מאז התפתחו הקשרים, ושחקני הקבוצה משתתפים בשיעור שבועי בבית סוזנה.^[5]

משפחתו

אחיו ואחיותיו

ר' חיים מבני ברק
ר' אברהם מניו יורק
ר' בנימין מכפר חב"ד
גב' יהודית, אשת ר' שמעון רוזנברג מעפולה.

קישורים חיצוניים

מחנך צריך לחשוב על תלמידו 24 שעות ביממה, משא חינוכית של הרב מלוב במלון ניר עציון במסגרת ועידת המחנכים של צאגו"ח באתר col.
הרב מלוב מתארח במדור "מילה של חסיד" באתר שטורעם. נט

הערות שוליים

[1] חשיפה: מושפעי הפרטיזן באתר col

[2] המכתב של אריק לרב מלוב עמוד שני מהמכתב

[3] כששרון ביקש: אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי באתר col

[4] נר שמיני עם המכבים מראשון לציון באתר col

[5] מה עשו שחקני מכבי ראשל"צ בשיעור גמרא? באתר col

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] והיה ידידו הטוב של ר' [[זושא פרטיזן]]. בשנת [[תשמ"ו]] כשהורה [[הרבי]] שכל אחד ימנה [[עשה לך רב]] בחר הרב מלוב בר' זושא פרטיזן.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23773 חשיפה: מושפעי הפרטיזן] באתר [[col]]}}
-בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]], [[מזכיר|מזכירו]] האישי של [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.
+בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]], [[מזכיר|מזכירו]] האישי של [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.
 בשנת [[תשל"ז]] ביקש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] מהרב מלוב להכין את עומרי בנו של [[אריאל שרון]], אז שר החקלאות, לקראת ה[[בר מצווה]]. בפגישה הראשונה אמר לו אריק "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי". השיעורים היו אחת לשבוע מוקדם בבוקר כדי שגם אריק יוכל להשתתף בביתם ב[[רחובות]]. אחרי הבר מצווה שנחגגה בכפר מלל הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] שם הניחו [[תפילין]] ו{{קישור אם יש|עליה לתורה|עלו לתורה}}. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] [[תשל"ז]] שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}