אברהם פריז: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 47: | שורה 47: | ||
* '''[[ארבעה חסידים]]''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]]. | * '''[[ארבעה חסידים]]''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]]. | ||
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־20:46, 16 במרץ 2014
הרב אברהם פריז נולד בפורים שנת תרמ"ט, בבוברויסק שברוסיה הלבנה. נפטר בכ"ב באלול תשכ"ח, בארץ הקודש, והוא בן 79.
תולדות חייו
הרב אברהם פריז הפיץ את מעיינות החסידות בארצות הברית, כיהן כבא כוח מרכז לענייני חינוך ומבקר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. חסיד שהיה מקושר בלב ונפש לרבי מתוך ביטול אמיתי.
היתה לו השתוקקות גדולה ללמוד תורה, לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו לליובאוויטש, והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד בישיבה, שם היה מ'התמימים החשובים' בישיבה. לאחר נישואיו התגורר בויטבסק שם הנחיל לאנ"ש את ערכי החסידות והנהגותיה כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.
בשנת תרפ"ו עלה לארץ הקודש, והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים. ר' אברהם התגורר בפתח תקווה, ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר חלב וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד לארצות הברית בשנת תרח"צ והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב אליהו ייאכיל סימפסון. בארצות הברית, עסק רבות בהפצת המעיינות במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות הרבי הריי"צ, ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי נשיא דורנו בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי.
ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של בית המקדש במו ידיו.
בשנת תש"ט, שלחו אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, כבא כוח מרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי נשיא דורנו. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה ל'מבקר' במוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ.
פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח
התקשרותו העצמית של ר' אברהם לרבי היתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס לרבי כאל המלך המשיח עוד בשנים בהם חסידים לא נהגו להזכיר זאת. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל התוועדות חסידית שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.
ר' אברהם טען, כי כשם שבין יו"ד שבט השי"ת ליו"ד שבט תשי"א, הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל אנ"ש מארץ הקודש ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות – כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.
ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.
שתי נקודות אלו, הביאו את ר' אברהם בשנת תשכ"ה לבשר לעם ישראל את המסר הכפול הזה. ר' אברהם הדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו בישר "לאחינו בני ובנות ישראל' שהרבי הוא מלך המשיח, "והוא אינו צריך את בחירתנו מפני שבו בחר השם", ר' אברהם קרא בכרוז "לכל אחד ואחד להתקשר איתו על ידי מכתבים בשביל טובתו הפרטית בענייני הצטרכותו".
בחודש סיון הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. כשאחד מעותקי הכרוז הגיע לרבי, ציווה מיד על המזכירות להבריק לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז, וביום כ"ד סיון נתקבל מברק בהול האומר:
"נבהלנו ממכתבו ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות".
מייד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות[1].
נפטר בכ"ב אלול תשכ"ח ומנוחתו-כבוד בבית העלמין 'סגולה' בפתח-תקוה.
משפחתו
בניו:
- ברוך פריז.
- אהרון פריז.
- שלום בער פריז.
חתניו:
לקריאה נוספת
- אחד היה אברהם - ספר ביוגרפיה על ר' אברהם, ר' אליהו וולף, תשס"א.
- ארבעה חסידים - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), שניאור זלמן ברגר, תשס"ד.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- קובץ 'חסידים איין משפחה' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמתית. בהוצאת ועד "חיילי בית דוד".
הערות שוליים
- ↑ נכדו ר' לוי פריז מספר שסבו ר' אברהם היה שואל את הרבי על כל צעד שעשה, ואפילו שאלות בענינים קטנים ממש כמו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, וגם במקרה זה כתב על תוכניותיו לרבי בקשר להפצת הכרוזים. את המכתב שלח שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, בכדי שאם הרבי מתנגד ליוזמה, ההוראה של הרבי תספיק להגיע אליו חזרה במכתב לפני שיתחיל בביצוע. בפועל, מכך שלא הגיע מכתב שלילי מהרבי בנוגע לתוכניות, הוא החל בפרסום הכרוזים, ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום.