תפארת בחורים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מ החלפת טקסט – " חי"א " ב־" חלק י"א " |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
על ההיקף המרשים של פעילות "תפארת בחורים" ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת [[תרפ"ח]]) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות ב[[מוסקבה]], [[לנינגרד]], [[מינסק]], [[וויטעבסק]], [[נעוועל]], וועליז, [[קיוב]] והומיל. בס"ה מונות הן כ-600 חברים. | על ההיקף המרשים של פעילות "תפארת בחורים" ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת [[תרפ"ח]]) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות ב[[מוסקבה]], [[לנינגרד]], [[מינסק]], [[וויטעבסק]], [[נעוועל]], וועליז, [[קיוב]] והומיל. בס"ה מונות הן כ-600 חברים. | ||
מאגרת של אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[יעקב לנדא]] מיום כ"ז [[חשוון]] [[תרפ"ח]] (אג"ק | מאגרת של אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[יעקב לנדא]] מיום כ"ז [[חשוון]] [[תרפ"ח]] (אג"ק חלק י"א ג'תתיג) נראה כי המשימה לדאוג להתייסדות הישיבות נפלה על כתפיו של הרב לנדא: ידידי הנעלה והכי נכבד הרב המפורסם והנודע מוהר"ר יעקב שי' לנדא, ובארבעה שנים עסק בהתייסדות והנהגת אגודות תפארת בחורים. | ||
בשנת [[תרפ"ב]]), בימי [[חג הסוכות]], הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם "תפארת בחורים", שמגמתה הכללית היתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד. | בשנת [[תרפ"ב]]), בימי [[חג הסוכות]], הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם "תפארת בחורים", שמגמתה הכללית היתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד. | ||