פוקינג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – ".ו" ב־". ו") |
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:פאקינג1.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישבה בפאקינג]] | [[תמונה:פאקינג1.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישבה בפאקינג]] | ||
'''פאקינג''' (בגרמנית Pöcking) היא כפר קטן | '''פאקינג''' (בגרמנית Pöcking) היא כפר קטן על ידי מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. | ||
==התמקמות במחנות והקמת הישיבה== | ==התמקמות במחנות והקמת הישיבה== | ||
במחנה התרכזו 40000 נפשות, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] שרובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אב]]-[[אלול]] [[תש"ו]] | במחנה התרכזו 40000 נפשות, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] שרובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אב]]-[[אלול]] [[תש"ו]] על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרה"ח ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרה"ח ר' [[זלמן לוויטין]]. הרה"ח המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]]. | ||
בהגיע אנ"ש לפאקינג השתדלו לקיים במקום חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פאקינג'. כן הקימו שם מוסדות לימוד לבנים ובנות, ו[[תומכי תמימים פאקינג]]. | בהגיע אנ"ש לפאקינג השתדלו לקיים במקום חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פאקינג'. כן הקימו שם מוסדות לימוד לבנים ובנות, ו[[תומכי תמימים פאקינג]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==החיים במחנה== | ==החיים במחנה== | ||
[[קובץ:חסידים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד במחנה בפוקינג]] | [[קובץ:חסידים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד במחנה בפוקינג]] | ||
המצאותם של אנ"ש בפאקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, היתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו | המצאותם של אנ"ש בפאקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, היתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק. ווד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם. | ||
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים. | להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים. | ||
גרסה מ־23:04, 13 במרץ 2014
פאקינג (בגרמנית Pöcking) היא כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר השואה הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות חסידים שיצאו את רוסיה בשנת תש"ו התיישבו בפאקינג.
התמקמות במחנות והקמת הישיבה
במחנה התרכזו 40000 נפשות, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש שרובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים תמוז-אב-אלול תש"ו על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרה"ח המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב - מנהל ישיבת תומכי תמימים סמרקנד. הגה"ח הר"ר אברהם אליהו פלאטקין - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרה"ח ר' זלמן לוויטין. הרה"ח המפורסם ר' ישראל נעוולער ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית.
בהגיע אנ"ש לפאקינג השתדלו לקיים במקום חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו אלול תש"ו כינס ר' ניסן נמנוב אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פאקינג'. כן הקימו שם מוסדות לימוד לבנים ובנות, ותומכי תמימים פאקינג.
החיים במחנה
המצאותם של אנ"ש בפאקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, היתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מרוסיה על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק. ווד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.
ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג
בחורף תש"ז שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ את הרב בנימין אליהו גורודצקי מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פאקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג הפסח תש"ז, שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרש"ג לביקור באירופה.
בגרמניה כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה.
באותה הזדמנות שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פאקינג.
הישיבה עוברת
בחודש כסלו תש"ח נסע המשפיע ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה לפאריז שם הצטרפו לישיב תומכי תמימים ברינוא שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפאקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור לצרפת. אז שימש הרה"ח ר' ישראל נעוולער כמשגיח ור' אברהם ליסון (מכפר חב"ד) כמשפיע. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.
בסוף חורף תש"ח נפטר ר' ישראל נעוולער ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפאקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת לצרפת או לארצות הברית. אלו שלא הצליחו לצאת אז נשארו במקום עד לסביבות שנת תשי"ב ורק אז היגרו לארצות הברית.
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפאקינג להתראות עם הרבי הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפאריז ונשתקעו בה, חלקם עלו לארץ ישראל והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ.
הישיבה שהיתה בפאקינג עברה איפוא לברינוא והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת.
