תלמוד ירושלמי – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "״" ב־"""
שורה 5: שורה 5:
== חלקים החסרים בירושלמי ==
== חלקים החסרים בירושלמי ==


מבואר באחרונים{{הערת שוליים|1=אבל לאו ״מר בר רב אשי״ חתום
מבואר באחרונים{{הערת שוליים|1=אבל לאו "מר בר רב אשי" חתום
על זה. - הרבי.}} שבב׳ התלמודים ישנם ענינים שלא הגיעו לידינו, ולפי הנראה היו
על זה. - הרבי.}} שבב׳ התלמודים ישנם ענינים שלא הגיעו לידינו, ולפי הנראה היו
אבדות המסכתות והמאמרים בסיבת ההריגות והשמדות של הפרסיים שעשו בישראל בסוף ימי האמוראים כ', וכל אלה הסיבות וההרפתקאות פגעו עוד יותר בירושלמי, לפי שעוד זמן רב מקודם פגעו בבני א״י שמדות ורדיפות מהרומיים כו'״.
אבדות המסכתות והמאמרים בסיבת ההריגות והשמדות של הפרסיים שעשו בישראל בסוף ימי האמוראים כ', וכל אלה הסיבות וההרפתקאות פגעו עוד יותר בירושלמי, לפי שעוד זמן רב מקודם פגעו בבני א"י שמדות ורדיפות מהרומיים כו'".


לפי זה לכאורה, אי אפשר  
לפי זה לכאורה, אי אפשר  
להוכיח במקומות שחסר בירושלמי{{הערת שוליים|לדוגמא: ארבעת הפרקים האחרונים
להוכיח במקומות שחסר בירושלמי{{הערת שוליים|לדוגמא: ארבעת הפרקים האחרונים
דמסכת שבת.}} שהירושלמי פליג על דברי הבבלי מזה שבירושלמי לא מובא סיפור
דמסכת שבת.}} שהירושלמי פליג על דברי הבבלי מזה שבירושלמי לא מובא סיפור
הנ״ל שבבבלי, מכיון שבירושלמי חסרה כל הגמרא.
הנ"ל שבבבלי, מכיון שבירושלמי חסרה כל הגמרא.


אך הרבי שלל זאת, מכיון שכאשר הולכים בשיטה זו - לומר על כל דבר הקשה שכנראה נתבאר
אך הרבי שלל זאת, מכיון שכאשר הולכים בשיטה זו - לומר על כל דבר הקשה שכנראה נתבאר
ענין זה בירושלמי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו - הרי ״כלו כל
ענין זה בירושלמי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו - הרי "כלו כל
הקיצין״ על כל הביאורים והשקו״ט של גדולי ישראל בנוגע לחילוקים
הקיצין" על כל הביאורים והשקו"ט של גדולי ישראל בנוגע לחילוקים
והפלוגתות שבין תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, כי גם כאשר מצינו פלוגתא
והפלוגתות שבין תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, כי גם כאשר מצינו פלוגתא
מפורשת בין הבבלי לירושלמי, אפשר לומר שהירושלמי חזר בו, ובמק"א
מפורשת בין הבבלי לירושלמי, אפשר לומר שהירושלמי חזר בו, ובמק"א
בירושלמי מבואר כדברי הבבלי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו.
בירושלמי מבואר כדברי הבבלי, אלא שחלק זה בירושלמי לא הגיע לידינו.
ומאחר ש״לא יטוש ה׳ את עמו גוי״ - מובן, ולא יתכן לומר שאין
ומאחר ש"לא יטוש ה׳ את עמו גוי" - מובן, ולא יתכן לומר שאין
אפשרות ללמוד ולפלפל בדברי הירושלמי. ובפרט כאשר גדולי ישראל שקו״ט
אפשרות ללמוד ולפלפל בדברי הירושלמי. ובפרט כאשר גדולי ישראל שקו"ט
בחילוקים ובפלוגתות שבין הבבלי לירושלמי.
בחילוקים ובפלוגתות שבין הבבלי לירושלמי.


לכן קבע הרבי, שדווקא כאשר מוצאים בספרי הראשונים מאמרים מירושלמי
לכן קבע הרבי, שדווקא כאשר מוצאים בספרי הראשונים מאמרים מירושלמי
שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו - בהכרח לומר שמאמרים אלו נאבדו
שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו - בהכרח לומר שמאמרים אלו נאבדו
מהירושלמי ולא הגיעו לידינו (מצד סיבות הנ״ל). אבל כאשר אין הכרח
מהירושלמי ולא הגיעו לידינו (מצד סיבות הנ"ל). אבל כאשר אין הכרח
לדבר, אין לומר כן.
לדבר, אין לומר כן.