אלעד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – ".ע" ב־". ע" |
מ החלפת טקסט – ".ל" ב־". ל" |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==מוסדות חב"ד== | ==מוסדות חב"ד== | ||
*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב"ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שיפעל ברחוב שמאי ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; תפילות, שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל"ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל הגנים של חב"ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. | *'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב"ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שיפעל ברחוב שמאי ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; תפילות, שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל"ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל הגנים של חב"ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. | ||
*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש"ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד. | *'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש"ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד. | ||
*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן ע"י מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. | *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן ע"י מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. | ||
לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. | לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט"א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד. | תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט"א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד. | ||
בחודש אדר [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט"א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. | בחודש אדר [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט"א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל. לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. | ||
חודשיים לאחר מכן, בי"א חשוון תש"ע ירד גשם ובכ"ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב"ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה. | חודשיים לאחר מכן, בי"א חשוון תש"ע ירד גשם ובכ"ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב"ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה. | ||