אלעד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – ".ב" ב־". ב" |
מ החלפת טקסט – ".ע" ב־". ע" |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==מוסדות חב"ד== | ==מוסדות חב"ד== | ||
*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב"ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שיפעל ברחוב שמאי ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; תפילות, שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל"ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל הגנים של חב"ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. | *'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב"ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שיפעל ברחוב שמאי ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; תפילות, שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל"ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל הגנים של חב"ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. | ||
*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש"ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד. | *'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש"ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד. | ||
*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן ע"י מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. | *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן ע"י מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. | ||
לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. | לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. | ||