הבדלה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "’" ב־"'" |
מ החלפת טקסט – "”" ב־""" |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
נוסח ההבדלה הוא ענין גדול באמונה בה', וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך: | נוסח ההבדלה הוא ענין גדול באמונה בה', וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך: | ||
'''המבדיל בין קודש לחול:''' מצות עשה רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', הן ה[[קדושה|קודש]] והן החול, הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים “זה לעומת זה עשה | '''המבדיל בין קודש לחול:''' מצות עשה רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', הן ה[[קדושה|קודש]] והן החול, הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים “זה לעומת זה עשה אלוקים" ויש להיזהר לא להיכשל ברע, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל ה[[אור]] מן ה[[חשך]], והמערב זה בזה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעות. | ||
'''בין אור לחושך:''' [[תורה]] ו[[מצוות]] נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות. | '''בין אור לחושך:''' [[תורה]] ו[[מצוות]] נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים ביותר, 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות. | ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים ביותר, 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות. | ||
ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות .. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים .. כי בשבתות וימים טובים מתלבש | ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות .. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים .. כי בשבתות וימים טובים מתלבש הקב"ה בפאת הטוב שבעץ הדעת .. ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו .. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'". | ||
2) מונח יסוד אומר ה[[ספר יצירה]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[עולם שנה נפש|עולם]] - מקום, [[עולם שנה נפש|שנה]] - זמן, ו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם. | 2) מונח יסוד אומר ה[[ספר יצירה]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[עולם שנה נפש|עולם]] - מקום, [[עולם שנה נפש|שנה]] - זמן, ו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם. | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]], וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה. יש לציין, כי בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאל. | 2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]], וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה. יש לציין, כי בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאל. | ||
3) מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה': א) '''מרכבת פני ה'''', היא | 3) מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה': א) '''מרכבת פני ה'''', היא ה"מרכבה העליונה" שבעולמות עליונים, אותה אי-אפשר לראות, ככתוב “ופני לא ייראו". ב) '''מרכבת אחורי ה'''', היא ה"מרכבה התחתונה" שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב “וראית את אחורי". | ||
אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה': פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה'; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה' - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה. | אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה': פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה'; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה' - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה. | ||
כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורנים, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של | כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורנים, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב"ה. | ||
==== מביטים על הציפורניים ==== | ==== מביטים על הציפורניים ==== | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה. | יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה. | ||
5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן “סימן להתברך | 5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן “סימן להתברך בו". | ||
==== נוסח הברכה ==== | ==== נוסח הברכה ==== | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - "אשי" אותיות [[איש]]. אש בתוספת ה' - אותיות [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה' ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], לאורך ימים ושנים טובות. | משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - "אשי" אותיות [[איש]]. אש בתוספת ה' - אותיות [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה' ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], לאורך ימים ושנים טובות. | ||
ב. [[הרבי]] מסביר מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון | ב. [[הרבי]] מסביר מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז"ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב"מאור" שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]: | ||
השפעת אור הקדושה על חשכת [[עולם הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים: | השפעת אור הקדושה על חשכת [[עולם הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים: | ||