חסידות סלונים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"" |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר עמד בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר עמד בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכ היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערת שוליים|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} | לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכ היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערת שוליים|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאל השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל הבית אברהם (נפטר תרצ"ג) , ממשיך דרכו היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח בשואה. | ||
לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] [[ה'תשי"ד]]. | לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] [[ה'תשי"ד]]. | ||
לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. | לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. | ||
לאחר פטירתו מונה חתנו רבי שלום נח ברזובסקי | לאחר פטירתו מונה חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו "נתיבות שלום". | ||
קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה את מרותו של הרב וינברג שליט"א, האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה את מרותו של הרב וינברג שליט"א, האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | ||