חסידות סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר עמד בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר עמד בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכ היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערת שוליים|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} | לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכ היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערת שוליים|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאל השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל הבית אברהם (נפטר תרצ"ג) , ממשיך דרכו היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח בשואה. | ||
לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] [[ה'תשי"ד]]. | לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] [[ה'תשי"ד]]. | ||
לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. | לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. | ||
לאחר פטירתו מונה חתנו רבי שלום נח ברזובסקי | לאחר פטירתו מונה חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו "נתיבות שלום". | ||
קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה את מרותו של הרב וינברג שליט"א, האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה את מרותו של הרב וינברג שליט"א, האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | ||
גרסה מ־23:04, 12 במרץ 2014
חסידות סלונים קמה בשנת ה'תרי"ח (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי משה מקוברין (כ"ט באייר ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב אברהם וינברג (הראשון) (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, יסוד העבודה, העוסק ביסודות ועיקרי החסידות. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון באר אברהם על התורה, חסד לאברהם, העוסק בענייני קבלה, באר אברהם על המכילתא ועוד. נפטר בי"א בחשוון ה'תרמ"ד (1883).
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר עמד בקשר אדוק עם אדמו"ר הרש"ב.
לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכ היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג[1] והאל השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל הבית אברהם (נפטר תרצ"ג) , ממשיך דרכו היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח בשואה.
לאחר השואה התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו בי"ב בטבת ה'תשי"ד.
לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי אברהם וינברג השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך החרדי בארץ ישראל ושימש כחבר מועצת גדולי התורה. לאחר פטירתו מונה חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו "נתיבות שלום".
קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה את מרותו של הרב וינברג שליט"א, האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם סלאנים, בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם סלונים.
לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר מסלונים שליט"א.
קישורים חיצונים
- האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד
- רבי זלמן לייב אסטולין ואדמו"רי סלונים, בית משיח 593
הערות שוליים
- ↑ אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |