יהושע מונדשיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " לכ"ק הרבי " ב־" לרבי ")
מ (החלפת טקסט – ".נ" ב־". נ")
שורה 46: שורה 46:
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם.נט]]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.



גרסה מ־22:55, 12 במרץ 2014

הרב יהושע מונדשיין (יליד שנת תש"ז, 1947) הוא חוקר והיסטוריון חב"די. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים לרבותינו נשיאינו וחסידים מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת אדמו"ר הרש"ב.

קורות חייו

הרב מונדשיין נולד בתל אביב בט' שבט תש"ז לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש בתל אביב ובשנת תשכ"ד עבר יחד עם הרב שלום בער וולפא לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. משם המשיך לשנת קבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' חיים ליברמן והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר אהל רח"ל. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית בירושלים. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס את סדרת מאמרי האדמו"ר האמצעי ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים לרעייתו רחל (ביתו של הרב דוד ברוומן, מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו בקראון הייטס ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך לבסוף הצעה זו ירדה מהפרק.

בשנת תשנ"ג פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום זהות משיח. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' יחזקאל סופר[1]. החל משנת תשס"ה החל לפרסם באתר שטורעם סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

ביקורת

במהלך חקירת סיפורי חסידים, "פרך" סיפורי חסידים רבים שעברו מדור לדור, כמו גם על דברים שנאמרו על ידי רבותינו נשיאנו בעצמם, כמו על הכתוב בהיום יום אודות תאריך המאסר של אדמו"ר הזקן, רבים מחסידי חב"ד ובכלל יהודים המאמינים לדבריהם של צדיקים שנאמרו על ידי רוח הקודש, רואים ברוח שלילית את הדברים. ככלל, טוען אהרון דב הלפרין בתגובה לאחד ממאמריו של מונדשיין, כי ישנה מגמתיות ב"מחקריו" "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי הרביים, דברים המופרכים אצל כל חסיד[2].

ספריו

שער הספר 'המאסר הראשון'

משפחתו

בניו

חתניו

קישורים חיצונים


הערות שוליים

  1. לאחר ג' בתמוז שנת תשנ"ד חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"
  2. על רקע דעותיו, פרץ בשנת תשע"ג פולמוס פומבי בינו ובין עורך שבועון כפר חב"ד אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב"דיים.