מידותיו של מלך המשיח – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "’" ב־"'"
שורה 39: שורה 39:
הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים:  
הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים:  


ואף על פי שמלכים צריכים שיהיו גיבורים כמו דוד, שנאמר בו<REF>ש"ב י"ז ח'</REF>: ואביך איש מלחמה - המלך המשיח לא יצטרך לגבורה, כי מתוך העצה תהי הגבורה, שנא’<REF>ישעיה י"א ב'.</REF>: " ונחה עליו… רוח עצה וגבורה".
ואף על פי שמלכים צריכים שיהיו גיבורים כמו דוד, שנאמר בו<REF>ש"ב י"ז ח'</REF>: ואביך איש מלחמה - המלך המשיח לא יצטרך לגבורה, כי מתוך העצה תהי הגבורה, שנא'<REF>ישעיה י"א ב'.</REF>: " ונחה עליו… רוח עצה וגבורה".


כלי הנשק של הצדיקים וגבורתם היא החכמה, התפילה והבקשה, כמו שאומר יעקב אבינו: בחרבי ובקשתי (ויחי מח כב), ומפרש רש"י: היא חכמתי ותפילתי, ומתרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי. כלומר: בתפילתי ובבקשתי.  
כלי הנשק של הצדיקים וגבורתם היא החכמה, התפילה והבקשה, כמו שאומר יעקב אבינו: בחרבי ובקשתי (ויחי מח כב), ומפרש רש"י: היא חכמתי ותפילתי, ומתרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי. כלומר: בתפילתי ובבקשתי.  


וכפי שאומרת המשנה בפרקי אבות: איזהו גבור? – הכובש את יצרו. ואכן זוהי גדולתו של המשיח, ומעלתו המיוחדת: הגבורה האמיתית היא לנצח את היצר, וזוהי מעלתו של משיח והודו והדרו שמנצח יצרו, וזהו שנא’<REF>תהל' מ"ה, ד'.</REF>: "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך".
וכפי שאומרת המשנה בפרקי אבות: איזהו גבור? – הכובש את יצרו. ואכן זוהי גדולתו של המשיח, ומעלתו המיוחדת: הגבורה האמיתית היא לנצח את היצר, וזוהי מעלתו של משיח והודו והדרו שמנצח יצרו, וזהו שנא'<REF>תהל' מ"ה, ד'.</REF>: "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך".


==בעל מעשים טובים==
==בעל מעשים טובים==
שורה 49: שורה 49:
המלך המשיח מתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם:  
המלך המשיח מתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם:  


מעשיו של מלך המשיח יפים ממעשי שאר בני אדם, וכשמדבר את דבריו הן דברי חן, כאילו נשפך החן על שפתיו, שנא’<REF>תה' מ"ה ג'.</REF>: יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך (מצו"ד עה"פ).
מעשיו של מלך המשיח יפים ממעשי שאר בני אדם, וכשמדבר את דבריו הן דברי חן, כאילו נשפך החן על שפתיו, שנא'<REF>תה' מ"ה ג'.</REF>: יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך (מצו"ד עה"פ).


==ירא ה'==
==ירא ה'==
שורה 55: שורה 55:
[[מחשבה|מחשבתו]], [[דיבור|דיבורו]] [[מעשה|ומעשיו]] של המלך המשיח יהיו ביראת ה', והרי [[יראת שמים]] קודמת לכל, שכן יראת שמים היא אוצרו, ואם אין יראה אין חכמה:
[[מחשבה|מחשבתו]], [[דיבור|דיבורו]] [[מעשה|ומעשיו]] של המלך המשיח יהיו ביראת ה', והרי [[יראת שמים]] קודמת לכל, שכן יראת שמים היא אוצרו, ואם אין יראה אין חכמה:


כל דיבוריו ומאמריו של מלך המשיח יהיו ביראת ה', שנא’<REF>ישע' י"א, ג'.</REF>: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון דיבור.
כל דיבוריו ומאמריו של מלך המשיח יהיו ביראת ה', שנא'<REF>ישע' י"א, ג'.</REF>: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון דיבור.


וכפירוש [[רש"י]] לפסוק: כל דבר שיעשה מלך המשיח - לא יעשה לפי ראיה גשמית או שמיעה גשמית; אלא בחוש יראת ה' המיוחד שלו. שנא’ (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו', הכוונה רוחו. דהיינו שרוחניותו תהיה יראת ה'.
וכפירוש [[רש"י]] לפסוק: כל דבר שיעשה מלך המשיח - לא יעשה לפי ראיה גשמית או שמיעה גשמית; אלא בחוש יראת ה' המיוחד שלו. שנא' (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו', הכוונה רוחו. דהיינו שרוחניותו תהיה יראת ה'.


==אוהב ה'==
==אוהב ה'==
שורה 63: שורה 63:
כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', אהבה שמעל ל"[[אהבת עולם]]" ו"[[אהבה רבה]]", אהבה מתוך התבטלות מוחלטת.
כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', אהבה שמעל ל"[[אהבת עולם]]" ו"[[אהבה רבה]]", אהבה מתוך התבטלות מוחלטת.


אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא’<REF>ישע' י"א ג'</REF>: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון 'ריוַח'.
אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא'<REF>ישע' י"א ג'</REF>: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון 'ריוַח'.


==בעל [[אמונה]] ואיש צדק==
==בעל [[אמונה]] ואיש צדק==
שורה 70: שורה 70:
למשיח תהיה אמונה מאוד חזקה. ואע"פ שיהיה לו גם חכמה גדולה - תגבר האמונה על החכמה, וכך יגיע להשגות גדולות ביותר .
למשיח תהיה אמונה מאוד חזקה. ואע"פ שיהיה לו גם חכמה גדולה - תגבר האמונה על החכמה, וכך יגיע להשגות גדולות ביותר .


הצדק והאמונה שיהיו במלך המשיח, לא יהיו לו קנין חיצוני, אלא כאזור הדבוק אל המתנים, שהוא דבר השייך לגופו. והצדק, שהוא בין אדם לחברו - יהי' גלוי כאזור על המתנים, מבחוץ; והאמונה שהיא בין אדם למקום, דומה לאזור חלצים שאינו נראה אלא לאיש הלובשו שנא’<REF>ישע' י"א, ה'.</REF>: "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו".
הצדק והאמונה שיהיו במלך המשיח, לא יהיו לו קנין חיצוני, אלא כאזור הדבוק אל המתנים, שהוא דבר השייך לגופו. והצדק, שהוא בין אדם לחברו - יהי' גלוי כאזור על המתנים, מבחוץ; והאמונה שהיא בין אדם למקום, דומה לאזור חלצים שאינו נראה אלא לאיש הלובשו שנא'<REF>ישע' י"א, ה'.</REF>: "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו".


==בעל חוש ריח מיוחד – "[[והריחו ביראת ה']]"==
==בעל חוש ריח מיוחד – "[[והריחו ביראת ה']]"==


גדולתו של משיח יהיה חוש הריח שלו, דהיינו ש"יריח" כל אחד וידע את מידת היראת שמים שלו, עד כמה שיכול להגיע, ואפילו שירד בהתנהגותו. כמו בושם שמונח בכלי גם לאחר שמוציאים את הבושם, נשאר הריח בכלי, כך גם נשאר ב"כלי" - הגוף, את ריח מידת יראת השמים של אותו אדם. שנא’<REF>ישע' י"א, ב'.</REF>: והריחו ביראת ה'<REF>[[ביאורי החסידות לנ"ך]] עמ' קצ"ט.</REF>.
גדולתו של משיח יהיה חוש הריח שלו, דהיינו ש"יריח" כל אחד וידע את מידת היראת שמים שלו, עד כמה שיכול להגיע, ואפילו שירד בהתנהגותו. כמו בושם שמונח בכלי גם לאחר שמוציאים את הבושם, נשאר הריח בכלי, כך גם נשאר ב"כלי" - הגוף, את ריח מידת יראת השמים של אותו אדם. שנא'<REF>ישע' י"א, ב'.</REF>: והריחו ביראת ה'<REF>[[ביאורי החסידות לנ"ך]] עמ' קצ"ט.</REF>.


ומפרש הרבי מלך המשיח, שהריח שורשו מפנימיות עתיק ונמשך גם בעניין הדין בשכל הגלוי, דוקא על ידי משיח צדקנו. פירושו של דבר, המשיח יראה את עצם האדם הנשפט ולא את חיצוניותו, ידע את הסיבות שהביאוהו למצבו ושבעצם הוא טוב.  
ומפרש הרבי מלך המשיח, שהריח שורשו מפנימיות עתיק ונמשך גם בעניין הדין בשכל הגלוי, דוקא על ידי משיח צדקנו. פירושו של דבר, המשיח יראה את עצם האדם הנשפט ולא את חיצוניותו, ידע את הסיבות שהביאוהו למצבו ושבעצם הוא טוב.