אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 8: שורה 8:
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= מנהיג דגל התורה
|תפקידים נוספים= מנהיג דגל התורה
|רבותיו=
|רבותיו=  
|תלמידיו=
|תלמידיו=  
|חיבוריו= אילת השחר
|חיבוריו= אילת השחר
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]

גרסה מ־23:35, 12 במרץ 2014

אהרן יהודה לייב שטיינמן
[[קובץ:|250px]]
הרב שטיינמן
הרב שטיינמן
לידה תרע"ד
בריסק
מקום פעילות בני ברק
השתייכות ליטא
תפקידים נוספים מנהיג דגל התורה
חיבוריו אילת השחר

הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן יושב ראש מועצת דגל התורה, וראשי ישיבות אורחות תורה וגאון יעקב.

נולד בשנת תרע"ד, בעיר בריסק לאביו רבי נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.

בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי החזון איש לראש ישיבה בכפר סבא.

הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".

מכהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של יד לאחים. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב שלום דובער ליפשיץ הוא חסיד חב"ד.

בשנת תשמ"ט הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות נשיא ישראל ומנהיגו.[1].

בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות.

בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר בני ברק, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות[2] שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?[3]

באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו[4].

בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[5]

בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן.[6] רבי יואל העניק לו את הספר חסידות מבוארת. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן על פגישתו עם מי שידוע כחוזר של הרבי.

בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לר' יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים[7].

הערות שוליים