בעל קורא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:04, 12 במרץ 2014

אחד מ'כלי הקודש' בבית הכנסת הוא בעל קורא, שתפקידו לקרוא בציבור את הקריאה השייכת לאותו יום מתוך ספר התורה, בהגייה הנכונה ועם טעמי המקרא.

ספר התורה מתוכו קוראים בבית הכנסת אינו מנוקד ומפוסק, ולא מופיעים בו טעמי המקרא, והבעל קורא נדרש להכין את הקריאה היטב, על מנת לקרוא בצורה מדוייקת ללא טעויות שעלולות לשנות משמעות הדברים.

היסטוריה

היות ועל פי ההלכה כל אדם צריך לדעת לקרוא בעצמו מתוך ספר התורה כאשר הוא מתכבד לעלות לתורה^[1], לא היה נהוג בעבר שאדם מיוחד נושא בתפקיד זה, אלא כל אחד מהעולים היה עושה זאת בעצמו, וכך הציבור היה שומע את הקריאה משמונה אנשים שונים.

כאשר נוצר המצב שחלקים נרחבים מבני ישראל אינם יודעים לקרוא היטב, וטועים בשגיאות חמורות בעת הקריאה, באופן שמשנה את משמעות הכתוב, תיקנו חכמי ישראל שבכל בית כנסת יהיה אדם מיוחד שתפקידו הוא לקרוא בתורה, והעולה לתורה רק יקרא בלחש יחד איתו^[2].

במהלך השנים התפתחו סביב התפקיד אמצעי עזר שונים, כגון ספרי 'תיקון קוראים' המציגים שורה מול שורה את העמודה ללא ניקוד וטעמי המקרא (כפי שהיא מופיעה בספר תורה), לצד הטקסט המנוקד והמפוסק, על מנת שהבעל קורא יוכל להתאמן באופן פרטי על הקריאה בתורה.

בנוסף, ישנם קהילות בהם נהוג שבשעת הקריאה בתורה עומד על יד הבעל קורא אדם נוסף, שתפקידו לעקוב מתוך הספר ולסייע לבעל קורא במקומות בהם הוא שוכח או מתבלבל. בנוסף לכך, תפקידו של אדם זה גם לתקן את הבעל קורא בצורה שקטה ונעימה, במקום שהקהל כולו יתקן את הבעל קורא ויווצר מצב לא נעים.

באופן כללי ישנם שלוש שיטות כיצד לנגן את טעמי המקרא: נוסח אשכנז, נוסח ספרד, ונוסח תימן. כתוצאה מכך, בעל קורא שהכין את טעמי המקרא לפי נוסח מסויים, לא יוכל לשמש כבעל קורא בבית כנסת בו נהוג לקרוא בנוסח אחר.

מנהגי חב"ד

אצל חסידי חב"ד נהוג שבפרשת התוכחה הנמצאת בפרשת בחוקותי, לא קוראים לאף אחד לעלות לתורה, אלא הבעל קורא עולה מעצמו^[3].

אצל רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הזקן היה בעצמו הבעל קורא בבית המדרש שלו, והיה מדייק מאוד בקריאה הן בניקוד ובהגייה, והן בטעמי המקרא.

בבית מדרשו של אדמו"ר הצמח צדק היה נהוג לעצור את הבעל קורא ולתקן אותו אפילו על טעות בטעמי המקרא במקומות שלא משנים את משמעות הדברים, ואפילו בפסוקים עם שם ה'^[4].

אדמו"ר הרש"ב לא נהג להתערב בענינים הקשורים עם ניהול בית הכנסת, ולא הורה לתקן את הבעל קורא ולדקדק איתו, וכך המשיכו לנהוג גם אדמו"ר הריי"צ והרבי שליט"א^[5].

בעלי קוראים חב"דיים ידועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן קלט סעיף א.
↑ על מנת שברכותיו לא יהיו ברכה לבטלה.
↑ היום יום כ"ד אייר, ספר המנהגים עמוד 31.
↑ שיחת אדמו"ר הריי"צ בשבת חול המועד סוכות תש"ד, נדפס ב ספר השיחות המתורגם ללשון הקודש עמוד מג.
↑ פרדס חב"ד גליון 19, שבט תשס"ט, עמוד 8.

[1] שולחן ערוך אורח חיים סימן קלט סעיף א.

[2] על מנת שברכותיו לא יהיו ברכה לבטלה.

[3] היום יום כ"ד אייר, ספר המנהגים עמוד 31.

[4] שיחת אדמו"ר הריי"צ בשבת חול המועד סוכות תש"ד, נדפס ב ספר השיחות המתורגם ללשון הקודש עמוד מג.

[5] פרדס חב"ד גליון 19, שבט תשס"ט, עמוד 8.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבעל קורא הרב [[דוד רסקין]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] במנין של [[הרבי]]]]
-אחד מ'[[כלי הקודש]]' ב[[בית הכנסת]] הוא '''בעל קורא''',  שתפקידו לקרוא ב[[מניין|ציבור]] את הקריאה השייכת לאותו יום מתוך [[ספר תורה|ספר התורה]], בהגייה הנכונה ועם [[טעמי המקרא]].
+אחד מ'[[כלי הקודש]]' ב[[בית הכנסת]] הוא '''בעל קורא''', שתפקידו לקרוא ב[[מניין|ציבור]] את הקריאה השייכת לאותו יום מתוך [[ספר תורה|ספר התורה]], בהגייה הנכונה ועם [[טעמי המקרא]].
 ספר התורה מתוכו קוראים בבית הכנסת אינו מנוקד ומפוסק, ולא מופיעים בו טעמי המקרא, והבעל קורא נדרש להכין את הקריאה היטב, על מנת לקרוא בצורה מדוייקת ללא טעויות שעלולות לשנות משמעות הדברים.