נתן סאה ונטל סאה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נחלקו הראשונים בפירושו של דין זה. לדעת [[רש"י]] כל מה שנאמר בגמרא שרק אם הוחלפו מי המקווה עד רובם ולא לגמרי, עוסק רק ב[[מי פירות]] (מיץ) שאינו כשר למקווה, ולכן רוב פוסל. אך ב[[מים]] אף אם הם [[מים שאובים|שאובים]], כיוון שקודם נתן את המים השאובים למקווה כשר, וממילא נטהרו, הרי הם כאילו כשרים מלכתחילה ואף אם יוחלפו כל המים במשך הזמן עדיין כשר. | נחלקו הראשונים בפירושו של דין זה. לדעת [[רש"י]] כל מה שנאמר בגמרא שרק אם הוחלפו מי המקווה עד רובם ולא לגמרי, עוסק רק ב[[מי פירות]] (מיץ) שאינו כשר למקווה, ולכן רוב פוסל. אך ב[[מים]] אף אם הם [[מים שאובים|שאובים]], כיוון שקודם נתן את המים השאובים למקווה כשר, וממילא נטהרו, הרי הם כאילו כשרים מלכתחילה ואף אם יוחלפו כל המים במשך הזמן עדיין כשר. | ||
לעומת זאת, דעת ה[[ראב"ד]] היא {{הערה|ספר בעלי הנפש פרק א הלכה ח', על פי פירוש הפוסקים}} שאף במים חל דין זה, ואם הוחלפו בצורה כזו רוב המים שבמקווה הוא פסול. דיני ה[[השקה]] וה[[זריעה (מקוואות)|זריעה]], | לעומת זאת, דעת ה[[ראב"ד]] היא {{הערה|ספר בעלי הנפש פרק א הלכה ח', על פי פירוש הפוסקים}} שאף במים חל דין זה, ואם הוחלפו בצורה כזו רוב המים שבמקווה הוא פסול. דיני ה[[השקה]] וה[[זריעה (מקוואות)|זריעה]], קיימים לפי הראב"ד כדי לטהר [[טומאת משקים|מים]] מטומאתם, ואף להפוך אותם לכאלה שראויים לטבול בהם, אך אינו יכול לבטל את פסול השאובים מהמים לגמרי. מעלת ההשקה, לפי הראב"ד, {{הערה|כפי שפירשוהו רוב הפוסקים}} היא מדין "חיבור", שכאשר המים השאובים מחוברים למקווה הם מקבלים את דיני המקווה מכיוון שנעשו אחד, אך זאת רק כאשר רוב המים הם מי גשמים שהם לפי דיני ה[[רוב (הלכה)|רוב]] נחשב המקווה לכשר, אך לא כאשר המים הוחלפו במים פסולים{{הערה|רבי [[ברוך בער לייבוביץ]], חידושי ושיעורי רבי ברוך בער על מסכת מקווואות (בסוף חלק נזיקין), סימן ב'.}}. | ||
אך הראב"ד מסייג את דבריו, ומסביר כי דבריו אמורים לגבי מקווה המכיל כארבעים סאה בלבד או מעט יותר מכך, אך במקוה המכיל הרבה יותר, כל עוד נשארו במקווה ארבעים סאה מים כשרים, אין המקווה נפסל גם אם רובו מורכב ממים שאובים{{הערה|הוכחה מביא הראב"ד מ מקוואות ז ג.}}. הבעיה היא רק כאשר המקווה אין בו ארבעים סאה ויש בו רוב מים שאובים, או אפילו יש בו ארבעים סאה אבל המים השאובים לא נפלו לתוכו אלא סמוך לו - ומשם למקווה{{הערה|כמופיע במקואות ד ד.}}. | אך הראב"ד מסייג את דבריו, ומסביר כי דבריו אמורים לגבי מקווה המכיל כארבעים סאה בלבד או מעט יותר מכך, אך במקוה המכיל הרבה יותר, כל עוד נשארו במקווה ארבעים סאה מים כשרים, אין המקווה נפסל גם אם רובו מורכב ממים שאובים{{הערה|הוכחה מביא הראב"ד מ מקוואות ז ג.}}. הבעיה היא רק כאשר המקווה אין בו ארבעים סאה ויש בו רוב מים שאובים, או אפילו יש בו ארבעים סאה אבל המים השאובים לא נפלו לתוכו אלא סמוך לו - ומשם למקווה{{הערה|כמופיע במקואות ד ד.}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ב[[שולחן ערוך]] נפסק כדעת [[רש"י]], וממילא ניתן להחליף את המים במקווה במי [[ברז]]. אך ה[[ש"ך]] פסק שראוי לחוש לדעת הראב"ד. | ב[[שולחן ערוך]] נפסק כדעת [[רש"י]], וממילא ניתן להחליף את המים במקווה במי [[ברז]]. אך ה[[ש"ך]] פסק שראוי לחוש לדעת הראב"ד. | ||
==השיטות האחרות, [[השקה]] | ==השיטות האחרות, [[השקה]] ו[[זריעה (מקוואות)|זריעה]]== | ||
[[קובץ:השקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בור השקה במקווה שלא נבנה לפי שיטת חב"ד]] | [[קובץ:השקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בור השקה במקווה שלא נבנה לפי שיטת חב"ד]] | ||
לכאורה לפי שיטת הראב"ד אין עצה אלא לטבול באותם מים עצמם בלא להחליפם. מכיוון שרעיון זה איננו מעשי בימינו, כי אם כן מהר מאד יתעפשו המים ואנשים רבים ימנעו עצמם מטבילה, ולאחר שנפסק כי ראוי לחוש לדעת הראב"ד, דנו ה[[אחרונים]] כיצד להקים [[מקוה]] המכיל מים נקיים שיהיה כשר אף לשיטת הראב"ד. הבעיות ב"נתן סאה ונטל סאה", לפי דעת הראב"ד, חמורות מאוד לכאורה: למשל בבור ה[[זריעה (מקוואות)|זריעה]], שאליו שופכים את מי הברז לפני כניסתם למקווה, ולאחר מכן הם זורמים למקווה לאחר שהוכשרו בבור הזריעה - הרי שתוך זמן קצר יתחלפו כל המים שבבור הזריעה במים שאובים, ושוב לא יוכלו מי בור הזריעה להכשיר את מי הברז הנזרעים ומוכשרים בתוכם. בעיה זו קיימת גם בבור ה[[השקה]]: המים השאובים מושָקים למי הגשמים שבבור השקה ומוכשרים על ידם. נמצא, אם כן, שתוך זמן קצר כל מי הגשמים שבבור ההשקה יתחלפו המים שאובים ויפסלו. | לכאורה לפי שיטת הראב"ד אין עצה אלא לטבול באותם מים עצמם בלא להחליפם. מכיוון שרעיון זה איננו מעשי בימינו, כי אם כן מהר מאד יתעפשו המים ואנשים רבים ימנעו עצמם מטבילה, ולאחר שנפסק כי ראוי לחוש לדעת הראב"ד, דנו ה[[אחרונים]] כיצד להקים [[מקוה]] המכיל מים נקיים שיהיה כשר אף לשיטת הראב"ד. הבעיות ב"נתן סאה ונטל סאה", לפי דעת הראב"ד, חמורות מאוד לכאורה: למשל בבור ה[[זריעה (מקוואות)|זריעה]], שאליו שופכים את מי הברז לפני כניסתם למקווה, ולאחר מכן הם זורמים למקווה לאחר שהוכשרו בבור הזריעה - הרי שתוך זמן קצר יתחלפו כל המים שבבור הזריעה במים שאובים, ושוב לא יוכלו מי בור הזריעה להכשיר את מי הברז הנזרעים ומוכשרים בתוכם. בעיה זו קיימת גם בבור ה[[השקה]]: המים השאובים מושָקים למי הגשמים שבבור השקה ומוכשרים על ידם. נמצא, אם כן, שתוך זמן קצר כל מי הגשמים שבבור ההשקה יתחלפו המים שאובים ויפסלו. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===השיטה המהודרת ביותר – מקוה כ"א סאין=== | ===השיטה המהודרת ביותר – מקוה כ"א סאין=== | ||
[[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]] | [[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]] | ||
השיטה המהודרת ביותר לבנית מקוה הכשר על פי כל השיטות, היא לעשות אוצר מי גשמים גדול מאד, וכל פעם שמחליפים את המים לנגב את המקווה, {{הערה|כמפורט בערך [[מים שאובים]]}} ואז להמשיך מן האוצר הגדול שיעור כא' סאין למקווה, ולאחר מכן לפתוח למקווה את ברז מי העיר ולמלאותו. (או דרך בור הזריעה אם ירצו. ובכמה מקומות כבר התחילו להדר לעשות כן. {{הערה|ספר שערי מקוואות חלק בנין המקוואות סימן א'}} | השיטה המהודרת ביותר לבנית מקוה הכשר על פי כל השיטות, היא לעשות אוצר מי גשמים גדול מאד, וכל פעם שמחליפים את המים לנגב את המקווה, {{הערה|כמפורט בערך [[מים שאובים]]}} ואז להמשיך מן האוצר הגדול שיעור כא' סאין למקווה, ולאחר מכן לפתוח למקווה את ברז מי העיר ולמלאותו. (או דרך בור הזריעה אם ירצו. ובכמה מקומות כבר התחילו להדר לעשות כן. {{הערה|ספר שערי מקוואות חלק בנין המקוואות סימן א'}} הקושי בישום שיטה זו הוא, לבנות אוצר כה גדול ולדאוג שיהיה מלא אינו מן הדברים הקלים. | ||
===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה=== | ===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה=== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראה עוד מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. | לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראה עוד מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. | ||
על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא | על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]] {{הערה|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}} | ||
===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת אדמו"ר הרש"ב === | ===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת אדמו"ר הרש"ב === | ||