כ"ו בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←נולדו) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
*ב'תקי"ז - [[יהושע בן נון]], ממלא מקומו של [[משה רבינו]], נפטר. | *ב'תקי"ז - [[יהושע בן נון]], ממלא מקומו של [[משה רבינו]], נפטר. | ||
*[[תצ"ה]] - רבי אפרים נבון מקושטא, מחבר ספר 'מחנה אפרים', נפטר. | *[[תצ"ה]] - רבי אפרים נבון מקושטא, מחבר ספר 'מחנה אפרים', נפטר. | ||
*[[תקי"ט]] - רבי אפרים הקשר, דיין | *[[תקי"ט]] - רבי אפרים הקשר, דיין באיחוד אה"ו ('''ה'''מבורג ו'''א'''לטונה ו'''ו'''אנדסבק) ומחבר הספרים 'לוית חן', 'אדני פז' ועוד, נפטר. | ||
*[[תרפ"ד]] - רבי יוסף לווינשטיין, אב"ד סרוצק, נפטר. | *[[תרפ"ד]] - רבי יוסף לווינשטיין, אב"ד סרוצק, נפטר. | ||
*[[תשס"ו]] - רבי [[משה טייטלבוים]], ה[[אדמו"ר]] מ[[סאטמר]] ומחבר הספר "ברך משה", נפטר. | *[[תשס"ו]] - רבי [[משה טייטלבוים]], ה[[אדמו"ר]] מ[[סאטמר]] ומחבר הספר "ברך משה", נפטר. | ||
גרסה מ־21:51, 12 במרץ 2014
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ו בניסן הוא היום העשרים ושישה בחודש ניסן.
אירועים ביהדות
- ב'תפ"ח - יום החמישי להיקף יריחו על ידי יהושע בן נון.
- ב'תקי"ז - יהושע בן נון, ממלא מקומו של משה רבינו, נפטר.
- תצ"ה - רבי אפרים נבון מקושטא, מחבר ספר 'מחנה אפרים', נפטר.
- תקי"ט - רבי אפרים הקשר, דיין באיחוד אה"ו (המבורג ואלטונה וואנדסבק) ומחבר הספרים 'לוית חן', 'אדני פז' ועוד, נפטר.
- תרפ"ד - רבי יוסף לווינשטיין, אב"ד סרוצק, נפטר.
- תשס"ו - רבי משה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר ומחבר הספר "ברך משה", נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- תש"ז - המחנך החסידי הרב ישעיהו וובר
| הפתגם היומי - כ"ו בניסן - מלוח היום יום |
|---|
| יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים".
משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף. תרגום מאידיש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף. |