חסידות חב"ד - קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף
(ניסוח) |
(←חיכוכים: ניסוח) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===קאפוסט=== | ===קאפוסט=== | ||
החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה הי' זה על רקע שאלת - מי יהי' ה[[אדמו"ר]]. | החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה הי' זה על רקע שאלת - מי יהי' ה[[אדמו"ר]]. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות [[אדמו" הרייי"צ]], [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ו[[ספר השיחות תורת שלום]] - ב[[השמטות לתורת שלום|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולם.}}. חסידי קאפוסט העלילו על [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא ה[[אדמו"ר]] הבא{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}, במקרה אחר, זייפו חסידי קאפוסט את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]. | ||
בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר [[מגן אבות]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיך]] המכיל דרושים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד [[קאפוסט]]. פעם אף נכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר [[דרך מצוותיך]]{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] תש"ל ח"א, הוספות, [[ניחום אבלים]] אצל [[הרש"ג]]. הובא גם בספר [[המלך במסיבו]].}}. אך בדור השביעי לחסידות, התיר [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד [[קה"ת]]{{הערת שוליים|ראה אודות כך בערך על רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].}}. | |||
בגלל המחלוקת, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר [[מגן אבות]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיך]] | |||
===רעציצ'א=== | ===רעציצ'א=== | ||
גרסה מ־09:49, 26 בינואר 2014
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אי דיוקים ותוכן רב חסר. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שושלת חב"ד קאפוסט, הינה שושלת בת של חב"ד, ומוצאה מהמהרי"ל בן אדמו"ר הצמח צדק.
היסטוריה
הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת תרכ"ו, החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. בפעם אחרת אמר אדמו”ר ה”צמח צדק” לבנו אדמו”ר מהר”ש: "פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו”ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך".
למרות זאת, חודשיים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק התיישב בנו רבי רבי יהודה לייב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
בשמחת תורה תרכ"ז חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי שלמה זלמן, בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות[1].
בעל המגן אבות חלק על אדמו"ר מהר"ש בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש.
נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' שלום בער בעיירה רציצא, ור' שמרי' נח בבברויסק.
חיכוכים
קאפוסט
החיכוכים בין חסידות חב"ד-ליובאויטש לחסידות קאפוסט היו גדולים. תחילה הי' זה על רקע שאלת - מי יהי' האדמו"ר. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט[2]. חסידי קאפוסט העלילו על אדמו"ר המהר"ש כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא האדמו"ר הבא[3], במקרה אחר, זייפו חסידי קאפוסט את הספר לקוטי תורה לג' פרשיות.
בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר מגן אבות. אפילו בספר דרך מצוותיך המכיל דרושים של אדמו"ר הצמח צדק נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד קאפוסט. פעם אף נכנס אדמו"ר הרש"ב לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר דרך מצוותיך[4]. אך בדור השביעי לחסידות, התיר הרבי מלך המשיח שליט"א את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד קה"ת[5].
רעציצ'א
בין חסידי חב"ד לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום[דרוש מקור].
חסידי קאפוסט
- רבי חיים אליעזר ביכובסקי
- ר' חיים מאיר הילמן.
- רבי יוסף רוז'ין - הרוגצ'ובר.
- הרב שלמה יוסף זווין.
- הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא.
קישורים חיצוניים
מגן אבות א, באתר HebrewBooks
מגן אבות ב, באתר HebrewBooks
שמן למאור א, באתר HebrewBooks
שמן למאור ב, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש
- ↑ בארוכה מתואר הדבר ברשימות אדמו" הרייי"צ, רשימות אדמו"ר שליט"א וספר השיחות תורת שלום - בהשמטות, אלא שהם לא פורסמו מעולם.
- ↑ לקוטי רשימות ומעשיות.
- ↑ שיחות קודש תש"ל ח"א, הוספות, ניחום אבלים אצל הרש"ג. הובא גם בספר המלך במסיבו.
- ↑ ראה אודות כך בערך על רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק).
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |