עמרם מלכא

עמרם מלכא, חסיד חב"ד מראשון לציון

תולדות חייו

עמרם נולד בקזבלנקה שבמרוקו למשפחה בת שלוש עשרה נפשות. כשהיה ילד קטן, בתחילת שנות היו"דים עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו בפרדס חנה. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך מהר מאוד הבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו מקום. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפו פעולה עם חסידי חב"ד, כמו ר' דוד ליסלבוים שהגיעו בשליחות הרבי לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' בבני ברק כדי להעניק לילדים חינוך טוב יותר, שם נכנס לתלמוד תורה הכללי.

בתומכי תמימים לוד

כשהגיע לגיל 12, בשנת תשח"י, רצה אביו לשולחו לישיבה ספרדית של הרב חפוטה שפעלה בתל אביב, אך הרב רפאל עבו שהיה רבו של אביו המליץ לו על ישיבת תומכי תמימים בלוד, שאף בנו יהודה למד שם. יחד עם אחיו התאום אברהם נכנס ללמוד בישיבה בלוד, שם קיבל אותם הרב אליעזר הורוביץ.

באותה תקופה הישיבה בלוד פעלה ב"פרדס" והייתה מלאה בילדי עולים ממרוקו, תימן ורוסיה. המדריכים של עמרם היו הרב אהרון טייכמן והרב משה הלל. את בר המצווה שלו חגגו בבני ברק לשם הגיעו כל תלמידי הכיתה, והחגיגה נהפכה להתוועדות חסידית.

בישיבה בלוד ינק מעיקרי תורת החסידות והתקשרות לרבי.

לאחר סיום הלימודים בישיבה בלוד עבר ללמוד שלוש שנים נוספות בתומכי תמימים כפר חב"ד, שם קיבל על עצמו מנהגי חב"ד.

בתומכי תמימים - 770

לקראת תשרי תשכ"ו הגיע ללמוד בתומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', כשהתוכנית המקורית הייתה להיות אצל הרבי במשך חצי שנה ולחזור לארץ לקראת פסח. בהתוועדות הגדולה של הרבי בחג הפורים שררה שמחה גדולה, ושלושה בחורים מה'קבוצה', הרב זלמן גופין, נחום זווין והרב שלום בער וולפא ניצלו את ההזדמנות וביקשו מהרבי ברכה ששנת הקבוצה לא תסתיים קודם הזמן. הרבי נתן ברכה וביקש שזה יהיה בדרך חוקית. הברכה התקיימה, והוא נשאר עוד שנה שלמה וחזר רק אחרי פסח תשכ"ז.

כמשב"ק

זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-770 הפך למשב"ק בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד הרבנית חיה מושקא, הרבנית נחמה דינה והרבי.

העזרה הראשונה שהגיש לרבי הייתה לפני חג הסוכות כשר' שלמה רייניץ ביקש ממנו לעזור בהרכבת הסוכה של הרבי. הסוכה הראשונה שבנו הייתה בדירתו של הרבי הריי"צ, במרפסת הפונה לכיוון מערב. כשנכנסו לדירה פגשו ברבנית נחמה דינה, ור' שלמה רייניץ הציג אותו בפניה כ'עמרם מלכא ממרוקו'. מאז היה נכנס ויוצא בביתו של הרבי הריי"צ בחופשיות.

למחרת בנו את הסוכה בדירתו של הרש"ג, ואחר כך את הסוכה בדירתו הפרטית של הרבי ברחוב פרזידנט. כשנכנסו לביתו של הרבי פגשו במטבח את הרבנית חיה מושקא, ובסיום העבודה הגישה לפניהם הרבנית כיבוד שכלל תפוחים ומיץ תפוחים. זמן קצר אחרי שסיימו לבנות את הסוכה קרא לו מזכירו של הרבי, ר' בנימין קליין ונתן לו מעטפה מהרבנית ובתוכה היו עשרים וחמישה דולרים. כששאל את הרבנית לפשר הכסף ענתה לו שהיות והוא ישראלי השוהה בארצות הברית וודאי הוא זקוק לכסף.

מאז בכל פעם שר' שלמה רייניץ ושלום בער גנזבורג הוצרכו לעזרה קראו לר' עמרם. לפני חג הפסח נקרא לעזור בנקיונות לחג, ולמחרת הוזמן לסעוד את ליל הסדר יחד עם הרבי בדירתו של הרבי הריי"צ.

באחד מערבי שבת קרא לו מזכירו של הרבי וביקש ממנו לנקות את חדרו של הרבי - "גן עדן העליון", לקראת ביקורו של הנשיא שז"ר במוצאי שבת. במהלך עבודת הניקיון הבחין באחת המגירות שבושלחן שהייתה פתוחה והייתה מלאה בתמונות של חסידים ששלחו לרבי. מאוחר יותר, ביחידות האחרונה שהיה בחדרו של הרבי הגיש לרבי תמונה משפחתית ממוסגרת.

בחג השבועות למרות תפקידו כמשב"ק החליט לצאת ל'תהלוכה', אך לא ידע על הסדר שאחרי התפילה כולם אוכלים סעודת חג, ואחר כך יורד הרבי לברך את הצועדים. כשחזר נכנס ל'גן עדן התחתון' מתוך כוונה להתפלל, שם סיפרו לו כי הרבי חיפש אותו. כשעמד בתחילת המדרגות המובילות לדירתו של הרבי הריי"צ ראה אותו הרבי וסימן לו להתקרב, אז שאל אותו אם התפלל ואכל. לאחר התפילה עלה למעלה, וכשכולם סיימו לאכול ואיחלו לרבי "גוט יום טוב" התיישב לאכול סעודת חג. מאוחר יותר סיפרו לו כי במהלך הסעודה שאל הרבי היכן הוא.

במהלך השנים הגיע עמרם רבות לביקורים ב-770, ובכל פעם שהיה מגיע הגיש לו המזכיר ר' בנימין קליין את המספר בביתו של הרבי להתקשר לרבנית. בכל פעם הייתה הרבנית אומרת לו: "טוב לשמוע אותך, עוד נראה אותך".

בי' שבט הגדול של שנת תש"ל הגיע ל-770 ועלה לדירתו של הרבי הריי"צ שם אמר שלום לרבנית נחמה דינה והרבנית חיה מושקא. באותה הזדמנות סיפר לרבנית כי קיבל הצעת נכבדות, אך עדיין לא קיבל תשובה מהרבי. הרבנית השיבה כי "יהיה בסדר", וזמן קצר לאחר מכן קיבל מהרבי תשובה חיובית, והשתדך עם רעייתו גב' שושנה.

לאחר השידוך הגיע ל-770 כחתן והלך לבשר לרבנית על השידוך. הרבנית שמחה מאוד, ולאחר שבירכה אותו ביקשה ממנו לבוא אליה קודם שהוא נוסע לקבל מתנה. לפני שנסע לארץ עבר אצל הרבנית והיא נתנה לו קופסת בונבוניירה גדולה "עבור הכלה במתנה ממני", והוסיפה ש"בטח גם אתה תתן מתנה לכלתך". בנוסף הציעה לו להישאר לגור בחוץ לארץ כיוון שהפרנסה יותר קלה. אך כששאל את הרבי על כך הורה לו הרבי להתייעץ עם הנהלת הישיבה.

לפני שנסע לארץ פגש בו המשב"ק ר' שלום בער גנזבורג ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. בגדים אלו משמשים כיום את החתנים החב"דים במעמד ה'חופה'.

בשנים מאוחרות יותר הגיע ל-770 יחד עם הוריו, ונערכה להם פגישה עם הרבנית חיה מושקא. במהלך הפגישה שימש עמרם כמתורגמן, ולבסוף ביקשה הרבנית מאמו שתלמד אנגלית, כדי שבפגישה הבאה יוכלו לשוחח. בפעם נוספת שהגיע לרבי ביקשה ממנו הרבנית להגיע בליל שבת לספרייה לאחל לה "שבת שלום".

כשנולדה בתו הראשונה קרא לה על שם הרבנית נחמה דינה ושלח את תמונתה לרבנית חיה מושקא. לאחר שנולד הבן ונקרא לוי יצחק על שם אביו של הרבי הגיע ל-770 יחד עם ילדיו, ורצה לבקר את הרבנית בביתה. באותה תקופה שברה הרבנית את הרגל, והמשב"ק ר' חס"ד הלברשטאם לא נתן לו להיכנס. כשביקש למסור כי הגיע לומר שלום החזירה הרבנית כי הייתה שמחה מאוד לפגוש אותם, אך אינה יכולה בעקבות מצבה הבריאותי. הרבנית שלחה לו 10 דולר, וביקשה שיקנה ממתקים לכל ילד ב-5 דולר. זו הייתה הפעם האחרונה בה יכל לראות את הרבנית.

ביחידות

ר' עמרם שהה אצל הרבי ב'יחידות' שלוש פעמים. פעם אחת זמן קצר לאחר שהגיע מהארץ, ביום ההולדת, וזמן קצר קודם נסיעתו חזרה ארצה.

אחרי היחידות השניה, אחרי שצם במשך היום עלה לדירתו של הרבי הריי"צ שם פגש ברבנית נחמה דינה וברבנית חיה מושקא. הרבנית חיה מושקא שהבחינה שהוא לא מרגיש טוב ביקשה ממנו לשבת, וצעדה בשקט תוך השתדלות שלא להעיר אף אחד, ונתנה לו שתי כדורים נגד כאבי ראש תוך שהיא מצווה עליו לקחת אותם ואוסרת עליו לצאת החוצה שלא יתקרר.

לפני היחידות האחרונה רצה ר' עמרם להגיש לרבי מתנה, ונזכר בתמונות החסידים שראה כשניקה את חדרו של הרבי. לפני שנכנס ליחידות מסגר ברחוב קינגסטון תמונה משפחתית, ובסוף היחידות הגיש לרבי מעטפה בתוכה פ.נ. והתמנה הממוסגרת.

כשפתח הרבי את המעטפה התבוננן בתמונה, וכשהוא מוציא את התמונה מהמסגרת אמר לו (תוכן בתרגום חופשי): "בבית המקדש היו מביאים ביכורים. העשיר היה מביא את הביכורים בכלים של כסף והעני בכלים עשויים קש. לעני היו לוקחים הכוהנים את הכול, ואילו מהעשיר היו לוקחים רק את הפירות בעוד שאת הכלים היו מותירים אצלו. גם אני, הוסיף הרבי, לוקח רק את התמונה ומחזיר לך את המסגרת".

לקריאה נוספת

• זכרונות מהקודש פנימה ראיון של נתן אברהם עם עמרם מלכא, בית משיח, ט' בשבט תשע"ב.