הבדלים בין גרסאות בדף "גלות"
(←גולה וגאולה: עריכה של הקטע, כל השאר לא קשור לערך...) |
(ביטול גרסה 152367 של 95.86.67.216 (שיחה) השורש של גאולה זה ג.א.ל. והרמב"ם וכל השאר דווקא קשור להסבר על מהות הגולה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל ב[[גאולה]], "תלויים במעשינו ו[[עבודה|עבודתינו]] כל זמן משך הגלות".<REF> [[תניא]] ריש פל"ז.</REF> ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל<REF>[[סוטה]] יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב ח, א.</REF>. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי ה[[גאולה]] מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/27&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA ענינה של תורת החסידות]</REF> | כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל ב[[גאולה]], "תלויים במעשינו ו[[עבודה|עבודתינו]] כל זמן משך הגלות".<REF> [[תניא]] ריש פל"ז.</REF> ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל<REF>[[סוטה]] יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב ח, א.</REF>. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי ה[[גאולה]] מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/27&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA ענינה של תורת החסידות]</REF> | ||
==גולה וגאולה== | ==גולה וגאולה== | ||
| − | 'גולה' ו'גאולה' מורכבים מאותן | + | 'גולה' ו'גאולה' מורכבים מאותן האותיות. |
| − | + | עניינה | |
| + | של הגאולה הוא רק להכניס את האל"ף, אלופו של עולם - הקב"ה, בתוך | ||
| + | הגולה - גלות. הגאולה לא תבטל את הגלות - כל הדברים הטובים שישנם בגלות | ||
| + | ישארו גם בגאולה, אלא שעניינה של הגאולה הוא לגלות את החיובי שבכל דבר בעולם, איך כל דבר גשמי מגלה את הקב"ה בעולם. | ||
| + | |||
| + | לכן מדגיש הרמב"ם שאין [[מלך המשיח]] צריך לעשות אותות ומופתים ואין עניינה של הגאולה לשנות את טבע העולם, אלא רק להביא לשלימות קיום התורה והמצוות "ככל מצוותה האמורה בתורה", ובאופן הכי נעלה. | ||
| + | |||
| + | משום כך פוסקים רוב גדולי ישראל, חכמי הקבלה ותורת החסידות, כי | ||
| + | תכלית השכר אינו לנשמות בגן עדן, אלא דווקא לבני ישראל כנשמות בגופים | ||
| + | ב[[עולם התחיה]], כיון שתכלית הבריאה היא הגילוי בגשמיות דווקא, לאדם | ||
| + | גשמי בעולם גשמי. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | ||
גרסה מ־01:59, 15 בנובמבר 2013
המונח גלות, מתאר מצב של ניתוק ועקירה פיזית של עם ישראל מארצו וכן הרגשת ריחוק וניתוק של עם ישראל מהקב"ה.
בתורת החסידות מוסבר, שהגלות לאמיתתה, אינה המצב הנראה לעיננו - שבני ישראל אינם שרויים בארצם ואין בית המקדש, אלא בעיקר מצב רוחני, בו השכינה נמצאת בגלות.
זמן הגלות הוא 'עת עבודת הבירורים'.[1]
חשיבות העבודה בזמן הגלות
כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל בגאולה, "תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".[2] ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל[3]. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי הגאולה מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.[4]
גולה וגאולה
'גולה' ו'גאולה' מורכבים מאותן האותיות.
עניינה של הגאולה הוא רק להכניס את האל"ף, אלופו של עולם - הקב"ה, בתוך הגולה - גלות. הגאולה לא תבטל את הגלות - כל הדברים הטובים שישנם בגלות ישארו גם בגאולה, אלא שעניינה של הגאולה הוא לגלות את החיובי שבכל דבר בעולם, איך כל דבר גשמי מגלה את הקב"ה בעולם.
לכן מדגיש הרמב"ם שאין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ואין עניינה של הגאולה לשנות את טבע העולם, אלא רק להביא לשלימות קיום התורה והמצוות "ככל מצוותה האמורה בתורה", ובאופן הכי נעלה.
משום כך פוסקים רוב גדולי ישראל, חכמי הקבלה ותורת החסידות, כי תכלית השכר אינו לנשמות בגן עדן, אלא דווקא לבני ישראל כנשמות בגופים בעולם התחיה, כיון שתכלית הבריאה היא הגילוי בגשמיות דווקא, לאדם גשמי בעולם גשמי.
