ליובאוויטש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 העיר כונתה בשם זה, על שם האהבת יושביה לכל, אפילו לבעלי החיים.
-==ליובאוויטש כמרכז חסידות חב"ד==
+==מרכז חסידות חב"ד==
 בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז [[חיסודת חב"ד]], נתבארה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]:
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות.{{הערת שוליים|מבוא ל׳ספר הזכרונות׳ ח"א}}
-===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הזקן===
+===תקופת אדמו"ר הזקן===
 מרכז תנועת חסידות חב"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]].
-===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר האמצעי===
+===תקופת אדמו"ר האמצעי===
 [[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, ב[[ח"י באלול]] [[תקע"ג]] (1813){{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] ח"א ע’ 36, וראו [http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מ"מ מונדשיין (סמולנסק), י"ד מנחם אב תשע"ג] עמ' 77 {{PDF}}}}.
@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 מלבד זאת היה כ"ק אדמו"ר האמצעי נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].
-===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק===
+===תקופת אדמו"ר הצמח צדק===
 [[אדמו"ר הצמח צדק]], יחד עם כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). אחרי הסתלקות כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפ"ח]] (1827) קיבל את נשיאות חב"ד.
@@ שורה 98: / שורה 98: @@
 בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואח"כ הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.
-===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מהר"ש===
+===תקופת אדמו"ר מהר"ש===
 [[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש.
@@ שורה 128: / שורה 128: @@
 כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נסתלק בליובאוויטש ב[[י"ג תשרי תרמ"ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".
-===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב===
+===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
 בקיץ [[תרנ"ז]] (1897) ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצר, אמנם בשנת [[תרס"א]] (1901) התרבה מספר התלמידים, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול.
@@ שורה 180: / שורה 180: @@
 את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו.
-==ליובאוויטש בתקופתינו==
+==ליובאוויטש כיום==
 השם ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה "ליובאוויטש" כי אם בגלל התנועה "ליובאוויטש".