ט' במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 15: שורה 15:
*[[תרע"ד]] - פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
*[[תרע"ד]] - פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
*[[תרפ"ט]] - פרוץ מאורעות תרפ"ט.
*[[תרפ"ט]] - פרוץ מאורעות תרפ"ט.
*[[תשמ"א]] -  רבי [[יצחק ניסים]], הראשון לציון, נפטר.
*[[תשמ"א]] -  רבי [[יצחק ניסים]], [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], נפטר.
 
==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תש"ט]] - הרב [[שמעון רוזנברג]], מחסידי חב"ד ב[[עפולה]].
 
===נפטרו===
*[[תש"ח]] - הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], חבר הנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].


== לימוד בתשעה באב ==
== לימוד בתשעה באב ==

גרסה מ־23:20, 19 ביולי 2013

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הרבי בתשעה באב

ט' באב (תשעה באב), הוא היום התשיעי בחודש מנחם אב ובו החלו האויבים לשרוף את בית המקדש, סמוך לשקיעת החמה והוא יום צום ותענית.

בשנת תשל"ג עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה בכותל המערבי[1].

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו

לימוד בתשעה באב

בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים עצובים כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על מגילת איכה.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה), שם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

ביאת המשיח

ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד משיח ששמו מנחם[2], כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.

אף מובא בהלכה כי אין לומר תחנון ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי[3]". דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.

ראו גם

קישורים חיצונים

וידאו מהרבי


הפתגם היומי - ט' במנחם אב - מלוח היום יום
במנחה: קריאת שמע, שיר של יום, "אין-כאלוקינו" וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואחר כך סדר תפילת מנחה. אין מברכין "שעשה לי כל צרכי" עד למחר.

אדוני אבי מורי ורבי היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב איכה רבה וסוגית רב יוחנן דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר איכה. היה עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.

הערות שוליים

  1. שלשלת היחס עמ' 28.
  2. ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - תשב"ץ חלק ג' סימן י"ח.
  3. איכה א, ט"ו.