אמירת לחיים

מציוריו של זלמן קליינמן - חסיד לאחר אמירת 'לחיים'

על "משקה" אומרים החסידים 'לחיים' בהתוועדוית. ה'משקה' הינו משקה אלכוהולי.

ידועה התוועדות פורים תשח"י בה אמר הרבי 'לחיים' על המשקה בנדקטין.

בשנים הראשונות השתמש הרבי במשקה הנקרא בנדקטין (צהוב) ובעקבות מעשה שהי' עבר הרבי להשתמש במשקה 'סמירנוף' (לבן) אשר עד היום הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב770.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות

"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים.

ב) הרב המגיד ממעזריטש הי' עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהי' נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה הצ"צ אמר ע"ז דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר. אאמו"ר אמר: א חסיד מאכט סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכן ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגן בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט?" (ספר היום יום, כ"ט אדר א')

תכונותיו של ה'משקה'

• 'משקה' הוא שמן מכונות חסידי. כידוע, במכונות גדולות בהן יש חלקי מתכת רבים המתחככים האחד בשני - יכולה ההתחככות ליצור חום לא רצוי והמכונה תישחק. לשם כך מכניסים 'שמן מכונות' הגורם לחלקים לנוע באופן חלק לאורך ימים ושנים טובות. כן הוא ה'משקה'; כשאנו נמצאים בחיים הרגילים - יש לנו חלקים ה'מתחככים' אחד בשני, יש לנו גם התחככות עם ענינים רוחניים - 'מנהג כזה לא נח לי', 'ההידור ההוא יותר מידי עבורי'. ה'משקה' מרכך אפוא את הקצוות, וגורם לכולנו להתרומם יחדיו מעל החיים הרוחניים בלי חיכוכים מיותרים.

• "ה'משקה' הוא דבק חסידי - הוא מאחד את כולנו בהתוועדות בבחינת 'גדולה לגימה שמקרבת'.

• "ה'משקה' הוא חומר דלק חסידי - פעמים, שהאש אי שם בחדרי ליבו של אדם מתעמעמת והולכת, נוטל הוא מעט 'משקה', וזה 'מפעפע' וחודר את כל השכבות והסירכות עד שמגיע אל הניצוץ - ואז - נדלקת בעירה חסידית גדולה.

• "אדמו"ר הריי"צ נ"ע אמר כי 'עצם ה'משקה' צריך להיות מושלל אצל חסידים, ואם כן, זהו פלא כיצד מגיעים חסידים ל'משקה'.

"אלא מאי? העניין הוא, שכשלוקחים במדידה את הכמות הרצויה - הדבר מועיל, האש נדלקת; ניתן לשבת עם השני עם כל האהבה, וניתן לומר לשני באהבה אמיתית מה לשפר. אבל כשלוקחים יותר מידי, זה יכול לגרום לשריפה ר"ל. כששמים יותר מידי דבק - העצמים המודבקים מחליקים ולבסוף לא נדבקים; אם ישימו יותר מידי 'שמן מכונות' תהיה הצפה, והמכונות תיהרסנה.

• "צריך להפנים, כי 'משקה' הוא לא ההתוועדות. 'משקה' הוא פתח. 'לחיים' הוא כלי עזר, אך לא העיקר.

התקנה הידועה

בשנת תשכ"ג נתן הרבי כללים לשתיית 'משקה': מותר לשתות שלש כוסיות וכולן ביחד שלא תעבורנה את הרביעית, ובמקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות ופשוט לא לשתות. כמו כן, אין לעשות קידוש על 'משקה' בשום אופן. וכשעושים קידוש על יין, לא לגמור את כל הכוס, אלא רוב כוס.

תקנות אלו מיועדים לכלל החסידים שגילם אינו עולה על 40.

באחת הפעמים הרבי אף התבטא בחריפות רבה נגד השותים יתר על המידה. הרבי אמר כי אין הם שלוחיו, ומבקש מהם שלא לצאת לענינים שבשליחותו. הדברים נאמרו כלפי ההולכים בתהלוכות בשמחת תורה ובשבועות, יציאה בשליחות המל"ח ועוד. הרבי התבטא 'וואס שלעפסטו מיר אריין' [= מדוע סוחב אותי אתה לשם]?"

ההבדל בין דורנו לדורות הקדומים

"הרבי כתב אל המשפיע ר' פרץ מוצקין ע"ה את ההבדל בין הדורות הקודמים לדורותינו בעניין 'משקה', ומציין שם שתי נקודות:

א. כי ניתנו כבר הכוחות לאנ"ש, על ידי רוב המאמרים הקלים והשיחות בעניינים של הסברה והבנה, לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים ל'משקה' בשופי, ודי ומספיק גם המעט בזה.

ב. כיוון שהיום התרבתה העבודה בהפצת המעיינות חוצה, וענין השתיה יכול לבלבל בזה - לכן הרבי מגביל כיום את שתיית ה'משקה'.

'תחליפים' ל'משקה'

הרבי ביאר שיינה של תורה - תורת החסידות - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה מאמרי חסידות ו"כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות..."

גם לאנ"ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'.

חסיד בשם יצחק הולצמן נכנס ליחידות לרבי בחודש אדר בשנת תשל"ו ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות.

הרבי הגיב בצורה מיוחדת: הוא הרים את שתי ידיו הקדושות על השולחן, הגביה את עיניו הק', דפק בחוזקה על שולחנו ואמר: אין צורך ב'משקה', אף לא ביין, אפשר פשוט להתוועד עם סודה.