אויר (ז"א דאצילות): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (תיקון קל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם אויר. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים. | בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם אויר. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים. | ||
אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה (ספירה)|חכמה]] [[חסד (ספירה)|חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים -קו הימין וקו השמאל. | אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה (ספירה)|חכמה]] [[חסד (ספירה)|חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל. | ||
כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת[[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים. | כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים. | ||
וכמו האויר ([[רוח (יסוד)|יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - רצון העליון - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר. | וכמו האויר ([[רוח (יסוד)|יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - רצון העליון - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
*[[תו"א]] מג | *[[תו"א]] דף מג, עמוד ב. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
גרסה מ־00:17, 7 באפריל 2013
בחינת זעיר אנפין נקרא בשם אויר. לפי שהוא בקו האמצעי של הספירות, העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.
אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ (חכמה חסד נצח) מימין, בג"ה (בינה גבורה הוד) משמאל, כדת"י (כתר דעת תפארת יסוד) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.
כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת אין סוף, ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים.
וכמו האויר (יסוד הרוח) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - רצון העליון - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.
זאת אומרת - בחינת אותיות המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי.
מקורות לעיון:
- תו"א דף מג, עמוד ב.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")