ספר הניגונים: הבדלים בין גרסאות בדף
משה חובב חבד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ספר הניגונים''' | '''ספר הניגונים''' נערך על ידי הרב [[שמואל זלמנוב]] - לבקשת [[אדמו"ר הריי"צ]] - במטרה לאסוף את [[ניגוני חב"ד]] השונים, לתקנם מהשגיאות ולשמרם. | ||
==ההוצאה לאור== | |||
בשנת [[תש"ד]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את חברת [[ניח"ח]] "במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס"{{הערה|מכתב אדמו"ר הריי"צ מתאריך [[י"א בתמוז]] [[תש"ד]], נדפס בספר הניגונים כרך א' עמוד י'.}}. כראש החברה מינה אדמו"ר הריי"צ את הרב שמואל זלמנוב. | |||
===הכרך הראשון=== | |||
הרב זלמנוב עמל במשך שנים לאסוף את ניגוני חב"ד הרבים מפי חסידים ובעלי מנגנים ומתוך נוסחאות שונות בירר את הנוסח המקורי והמדויק של כל ניגון, אחר כך, בעזרת מוסיקאים מומחים כתב בדיוק רב את תווי הניגונים, אז הוסיף ביאור לכל ניגון וכן פרטים על מקורו ומסורתו של הניגון. כמו כן הוסיף מבוא מיוחד ובו סקירה מקיפה על מהות הנגינה וחשיבותה בעם ישראל בכלל וחשיבות הנגינה החסידית והחב"דית בפרט, וכן ליקוט מדברי וכתבי אדמו"ר הריי"צ על מהותם וחשיבותם של ניגוני חב"ד. וכך לאחר עמל רב במשך כחמישה שנים הוציא לאור בשנת [[תש"ט]] את הכרך הראשון של ספר הניגונים המכיל בתוכו 175 (קע"ה) ניגונים. | |||
===הכרך השני=== | |||
לאחר שיצא הכרך הראשון, שהתקבל בברכה אצל [[אנ"ש]] ואף בחוגים נוספים של בנ"י, עלה בדעתו של הרב זלמנוב להמשיך להוציא ספרים נוספים שיכילו עוד ניגונים רבים, הוא כתב על כך לרבי הריי"צ שענה לו במכתב: "במענה על כתבם אדות המשכת סידור ניגוני חב"ד ולהכינם לדפוס כבחלק הראשון עם ביאורים וסדר קבלתם - נכון במאד". | |||
הרב זלמנוב החל לאסוף ולערוך ניגונים נוספים. בינתיים, ב[[י' שבט]] [[תש"י]], הסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] מילא [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] שהורה לרב זלמנוב להמשיך בעבודתו, וכך לאחר עבודה מאומצת יצא לאור בשנת [[תשי"ח]] 'כרך שני - חלק א' של ספר הניגונים, המכיל 35 ניגונים (ניגון קע"ו - ניגון ר"י) עם ביאורים ותולדות הניגונים כמו בכרך הראשון. | |||
המספר המועט, יחסית, של ניגונים בכרך זה הוא מכיוון שחשבו להוציא את כרך זה בחלקים קטנים, ולכן גם נקרא בשם 'כרך שני - '''חלק א'''', אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל מפני סיבות שונות. | |||
===הכרך השלישי=== | |||
בשנותיו האחרונות החל הרב זלמנוב לעבוד שוב על הוצאת כרך נוסף וגדול של ספר הניגונים, לשם כך הקליט חסידים ובעלי מגנים ואף אסף מכל מי שבידו הקלטות של ניגוני חב"ד, עד שהיה בידו סכום ניגונים נכבד הראוי למלא כרך שלם, כך הלך עם החומר שבידו למומחים לרישום תווים, המוסיקאים יעקב מזור ואיתן אביצור, שהכינו את תווי הניגונים להדפסה, כמו כן הוסיף ראשי פרקים עבור הביאורים ושאר הפרטים לרוב הניגונים, אך טרם הספיק לסיים מלאכתו זו וכן קודם שהספיק לסדר את הניגונים על פי סוגיהם למחלקות השונות נפטר הרב זלמנוב לאחר התקף לב ביום [[ט"ז באדר]] [[תשל"ה]]. | |||
לאחר פטירתו החל בנו ר' ישראל יוסף זלמנוב לעבוד על הוצאת הכרך השלישי, אך מכיוון שלא רצה להוסיף או לגרוע מעבודתו של אביו הוחלט להוציא את הניגונים כמו שהם אף שהיו ביניהם ניגונים כפולים שהעורך לא הספיק להחליט איזו נוסחא עדיפה, רק סידרו את הניגונים ע"פ השיטה והסדר של הכרכים הקודמים. הכרך השלישי יצא לאור לקראת [[י' שבט]] [[תש"מ]] והוא מכיל 137 ניגונים (ניגון רי"א - ניגון שמ"ז). | |||
בסה"כ כולל ספר הניגונים בשלושת חלקיו 347 (=שמ"ז) ניגונים. הספרים יצאו בהוצאת חברת ניח"ח. | |||
==מבנה הספר== | |||
כאמור, בפתח הספר מופיע מבוא מיוחד שנכתב ע"י הרב זלמנוב, בו הוא סוקר באופן מקיף את מהות הנגינה וחשיבותה בכלל ובעם ישראל בפרט, ובפרט מהות הנגינה החסידית ובתוכה המיוחדות של הנגינה החב"דית וסוגי הניגונים השונים הקיימים. | |||
לאחר מכן ישנו ליקוט רחב היקף משיחותיו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ אודות מהות הנגינה החב"דית. | |||
אחר כך ישנו 'מפתח הניגונים' בו מפורטים הניגונים ע"פ סדרם כשכל ניגון מופיע בשמו בתוספת ביאור על הניגון, ייחוסו וסדר קבלתו. | |||
לאחר מכן מופיעים הניגונים עצמם מחולקים לשלושה מחלקות; '''מחלקה ראשונה''' - ניגונים מכוונים. כלומר, ניגונים פרי יצירתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי החסידות]], שחברו בעצמם או שהיו רגילים לשורר אותם בזמנים שונים. '''מחלקה שניה''' - ניגוני חב"ד מסורתיים. כוללת ניגונים מתלמידי ה[[בעל שם טוב]] ו[[הרב המגיד]] וכן ניגונים מגדולי חסידי חב"ד. '''מחלקה שלישית''' - ניגונים לזמנים שונים. כוללת ניגונים שלא נודעו מחבריהם שנוהגים לשוררם בזמנים שונים כמו ניגוני [[שבת]] ו[[יום טוב]], ניגוני [[התוועדות]], ניגוני [[תפילה]] וכדומה. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]] | *[[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]] | ||
*[[ | *[[ניח"ח]] | ||
*[[ניגוני חב"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספרים שונות]] | [[קטגוריה:ספרים שונות]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד|*ספר הניגונים]] | [[קטגוריה:ניגוני חב"ד|*ספר הניגונים]] | ||
גרסה מ־06:16, 14 ביוני 2012
ספר הניגונים נערך על ידי הרב שמואל זלמנוב - לבקשת אדמו"ר הריי"צ - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד השונים, לתקנם מהשגיאות ולשמרם.
ההוצאה לאור
בשנת תש"ד ייסד אדמו"ר הריי"צ את חברת ניח"ח "במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס"[1]. כראש החברה מינה אדמו"ר הריי"צ את הרב שמואל זלמנוב.
הכרך הראשון
הרב זלמנוב עמל במשך שנים לאסוף את ניגוני חב"ד הרבים מפי חסידים ובעלי מנגנים ומתוך נוסחאות שונות בירר את הנוסח המקורי והמדויק של כל ניגון, אחר כך, בעזרת מוסיקאים מומחים כתב בדיוק רב את תווי הניגונים, אז הוסיף ביאור לכל ניגון וכן פרטים על מקורו ומסורתו של הניגון. כמו כן הוסיף מבוא מיוחד ובו סקירה מקיפה על מהות הנגינה וחשיבותה בעם ישראל בכלל וחשיבות הנגינה החסידית והחב"דית בפרט, וכן ליקוט מדברי וכתבי אדמו"ר הריי"צ על מהותם וחשיבותם של ניגוני חב"ד. וכך לאחר עמל רב במשך כחמישה שנים הוציא לאור בשנת תש"ט את הכרך הראשון של ספר הניגונים המכיל בתוכו 175 (קע"ה) ניגונים.
הכרך השני
לאחר שיצא הכרך הראשון, שהתקבל בברכה אצל אנ"ש ואף בחוגים נוספים של בנ"י, עלה בדעתו של הרב זלמנוב להמשיך להוציא ספרים נוספים שיכילו עוד ניגונים רבים, הוא כתב על כך לרבי הריי"צ שענה לו במכתב: "במענה על כתבם אדות המשכת סידור ניגוני חב"ד ולהכינם לדפוס כבחלק הראשון עם ביאורים וסדר קבלתם - נכון במאד".
הרב זלמנוב החל לאסוף ולערוך ניגונים נוספים. בינתיים, בי' שבט תש"י, הסתלק כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואת מקומו בהנהגת חסידות חב"ד מילא אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שהורה לרב זלמנוב להמשיך בעבודתו, וכך לאחר עבודה מאומצת יצא לאור בשנת תשי"ח 'כרך שני - חלק א' של ספר הניגונים, המכיל 35 ניגונים (ניגון קע"ו - ניגון ר"י) עם ביאורים ותולדות הניגונים כמו בכרך הראשון.
המספר המועט, יחסית, של ניגונים בכרך זה הוא מכיוון שחשבו להוציא את כרך זה בחלקים קטנים, ולכן גם נקרא בשם 'כרך שני - חלק א', אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל מפני סיבות שונות.
הכרך השלישי
בשנותיו האחרונות החל הרב זלמנוב לעבוד שוב על הוצאת כרך נוסף וגדול של ספר הניגונים, לשם כך הקליט חסידים ובעלי מגנים ואף אסף מכל מי שבידו הקלטות של ניגוני חב"ד, עד שהיה בידו סכום ניגונים נכבד הראוי למלא כרך שלם, כך הלך עם החומר שבידו למומחים לרישום תווים, המוסיקאים יעקב מזור ואיתן אביצור, שהכינו את תווי הניגונים להדפסה, כמו כן הוסיף ראשי פרקים עבור הביאורים ושאר הפרטים לרוב הניגונים, אך טרם הספיק לסיים מלאכתו זו וכן קודם שהספיק לסדר את הניגונים על פי סוגיהם למחלקות השונות נפטר הרב זלמנוב לאחר התקף לב ביום ט"ז באדר תשל"ה.
לאחר פטירתו החל בנו ר' ישראל יוסף זלמנוב לעבוד על הוצאת הכרך השלישי, אך מכיוון שלא רצה להוסיף או לגרוע מעבודתו של אביו הוחלט להוציא את הניגונים כמו שהם אף שהיו ביניהם ניגונים כפולים שהעורך לא הספיק להחליט איזו נוסחא עדיפה, רק סידרו את הניגונים ע"פ השיטה והסדר של הכרכים הקודמים. הכרך השלישי יצא לאור לקראת י' שבט תש"מ והוא מכיל 137 ניגונים (ניגון רי"א - ניגון שמ"ז).
בסה"כ כולל ספר הניגונים בשלושת חלקיו 347 (=שמ"ז) ניגונים. הספרים יצאו בהוצאת חברת ניח"ח.
מבנה הספר
כאמור, בפתח הספר מופיע מבוא מיוחד שנכתב ע"י הרב זלמנוב, בו הוא סוקר באופן מקיף את מהות הנגינה וחשיבותה בכלל ובעם ישראל בפרט, ובפרט מהות הנגינה החסידית ובתוכה המיוחדות של הנגינה החב"דית וסוגי הניגונים השונים הקיימים.
לאחר מכן ישנו ליקוט רחב היקף משיחותיו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ אודות מהות הנגינה החב"דית.
אחר כך ישנו 'מפתח הניגונים' בו מפורטים הניגונים ע"פ סדרם כשכל ניגון מופיע בשמו בתוספת ביאור על הניגון, ייחוסו וסדר קבלתו.
לאחר מכן מופיעים הניגונים עצמם מחולקים לשלושה מחלקות; מחלקה ראשונה - ניגונים מכוונים. כלומר, ניגונים פרי יצירתם של נשיאי החסידות, שחברו בעצמם או שהיו רגילים לשורר אותם בזמנים שונים. מחלקה שניה - ניגוני חב"ד מסורתיים. כוללת ניגונים מתלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד וכן ניגונים מגדולי חסידי חב"ד. מחלקה שלישית - ניגונים לזמנים שונים. כוללת ניגונים שלא נודעו מחבריהם שנוהגים לשוררם בזמנים שונים כמו ניגוני שבת ויום טוב, ניגוני התוועדות, ניגוני תפילה וכדומה.