בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

קובץ:צמח צדק 5.jpg

בית הכנסת

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חב"ד ברובע היהודי בעיר עתיקה שבירושלים. הוא ממוקם ברחוב חב"ד בקומה שנייה, מול בית הכנסת החורבה, במקום שכונה "חצר חב"ד". שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב"ד מעת הקמתו, ע"י אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרפ"ח (1928) שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.

בשנת תש"ח, בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב"ד, בהם הרב משה צבי סגל, שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.

בשנת תשכ"ח יסד הרבי ועד שיפעיל את כולל צמח צדק להפצת המעיינות ולעשיית מעשים טובים. בראש הכולל עומד כיום הרב יוסף צבי סגל.

בבית הכנסת זה נכנסים כל הספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל

תולדות בית הכנסת

השד"ר הרב שניאור זלמן, מחסידי חב"ד, יצא לחו"ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד וכך בית הכנסת נוסד במנחם אב תרל"ט.

לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:

• מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
• מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו

וכן למעלת אחיו הגבירים.

בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.

בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.

המבנה

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: מקווה טהרה לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.

בר"ח אלול תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע"פ הוראת הרבי.

אישי בית הכנסת

רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת תרל"ט (1879) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.

כיום משמש הרב עדין אבן ישראל כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו בשבת שובה ובשבת הגדול.

ועד הציבורי למען הבית כנסת

בב' ניסן תשכ"ח הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:

• נציג כולל חב"ד: הרב עזריאל זעליג סלונים.
• נציג חברון ותורת אמת ירושלים: הרב שלמה יוסף זווין.
• נציג תומכי תמימים: הרב אפרים וולף.
• נציג כפר חב"ד: הרב זושא וילימובסקי.
• נציג אגודת חסידי חב"ד: הרב אברהם פריז.

ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.

ספר תורה מהרבי

לאחר מלחמת ששת הימים בתשכ"ז, שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי ספר תורה על ידי הרב יעקב יהודה מאיעסקי, שכיהן כמנהל רוחני במוסדות בית רבקה בקראון הייטס. ספר התורה הגיע למחרת שושן פורים תשכ"ט.

בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת "צמח צדק".

ראו עוד

• בית כנסת צמח צדק (צפת)