תל אביב-יפו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה. | לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה. | ||
==התייסדות== | ==התייסדות== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]]. | בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]]. | ||
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב | בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. | ||
== מוסדות חב"ד בתל אביב == | == מוסדות חב"ד בתל אביב == | ||
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות ]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]] | [[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות ]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]] | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
== ארגונים חב"דים בתל אביב == | == ארגונים חב"דים בתל אביב == | ||
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - בשנת | *'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד. | ||
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי שליט"א]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}. | *'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי שליט"א]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}. | ||
*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]]. | *'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]]. | ||
*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - | *'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל ע"י הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו. | ||
==שכונת רמת אביב== | ==שכונת רמת אביב== | ||
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']] | [[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']] | ||
| שורה 55: | שורה 52: | ||
== חסידים בתל אביב-יפו == | == חסידים בתל אביב-יפו == | ||
; | ;רבנים | ||
* הרב [[דובער טקץ]] | * הרב [[דובער טקץ]] | ||
* הרב [[לוי גרוסמן]] | * הרב [[לוי גרוסמן]] | ||
| שורה 85: | שורה 82: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | * [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
* [[חייל בשירות הרבי]] | |||
* [[שליחות ברומניה הקומוניסטית]] | |||
* [[לב הארי]] | |||
* [[הפרטיזן]] | |||
* [[דוד עבדי]] | |||
* [[צעירי אגודת חב"ד]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־14:34, 4 במאי 2011
תל אביב נוסדה בשנת תרס"ט כפרבר לעיר יפו. כיום היא העיר השנייה בגודלה בארץ ישראל. קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם אדמו"ר הריי"צ.
לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.
התייסדות
בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה. בט"ז במנחם אב שנת תרפ"ט ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו למצרים.
בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת תרצ"ה הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב תל אביב. בין השנים תרצ"ו-תרח"צ שכן במקום 'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת תומכי תמימים תל אביב. משנת תש"מ אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר.
מוסדות חב"ד בתל אביב
- תורת אמת תל אביב יפו - בשנת תרפ"ד, בפקודת אדמו"ר הריי"צ, פתח הרב שלמה זלמן הבלין, מנהל תורת אמת, סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב יעקב מלכוב. בשנת תרפ"ט מונה לראש הישיבה הרב אליהו נחום שקלאר. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.
- בני תמימים תל אביב - בשנת תרצ"ו, פתח הרב קרסיק 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב רפאל נחמן כהן.
- אחי תמימים תל אביב - בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו הגיעו מברית המועצות משפחות חב"דיות שהתיישבו בתל אביב, וביקשו רשות מהאדמו"ר הריי"צ להקים בה ישיבה. בשנת תרצ"ח אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב אליעזר קרסיק, רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש אייר החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ללוד.
- תומכי תמימים תל אביב - בשנת תש"ו נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
- תומכי תמימים רמת אביב - ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור לבעלי תשובה בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב חיים יוסף גינזבורג.
- מכללת פנימיות רמת אביב - בחודש אלול שנת תשס"א נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.
- ישיבת חזון אליהו תל אביב - יישיבה לבעלי תשובה שעל ידי מרכז חב"ד תל אביב. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.
ארגונים חב"דים בתל אביב
- אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד.
- רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש - בשנת תשי"א ייסד הרבי שליט"א את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב[1].
- ועדת ההגרלה - בשנת תשי"ג הקים הרב רפאל נחמן כהן 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי אנ"ש על נסיעה לרבי ל-770.
- גמ"ח חב"ד תל אביב - הגמ"ח נוסד ונוהל ע"י הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב שלום חסקינד את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
שכונת רמת אביב
רמת אביב הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב יוסף גינזבורג, שהתגורר במקור בכפר חב"ד, הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות בפרים בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.
ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. בחג הפורים שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. בחודש אלול שנת תשס"א, עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה מכללת פנימיות עבור בנות בעלות תשובה.
כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.
בתי חב"ד בעיר
עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".
השליח לרמת אביב הינו הרב חיים יוסף גינזבורג, שמשמש גם כראש ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
בעיר פועל גם בית חב"ד בשם "ממעל ממש".
בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.
חסידים בתל אביב-יפו
- רבנים
- הרב דובער טקץ
- הרב לוי גרוסמן
- הרב יוסף שמואל גרליצקי
- הרב שניאור זלמן סלונים - רב ביפו עד פטירתו בי"א אלול תרצ"ו.
- הרב אלכסנדר סענדר יודאסין - רב ביפו
- רבני קהילת חב"ד
- הרב שלמה יוסף זווין - עד עלייתו לירושלים בתרצ"ז.
- חתנו הרב אליעזר קרסיק - עד פטירתו בתש"כ.
- חתנו הרב משה אשכנזי - עד פטירתו בתשס"ז.
- בנו הרב חיים אשכנזי - עד פטירתו בתש"ע.
- חתנו הרב שלמה הלפרן - כיום.
- משפיעים
- הרב משה גוראריה - עד פטירתו בתשל"ג.
- הרב ישראל צבי הבר ע"ה - מתשל"ז עד שיצא לשליחות ברומניה - תשמ"א.
- הרב שלום בער בוטמן - מתשל"ז עד היום.
- חסידים
- הרב שניאור זלמן סלונים
- הרב ברוך פריז
- הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן
- הרב שלמה יוסף זווין
- הרב אליעזר קרסיק
- הרב זלמן משה היצחקי
- הרב נחום גולדשמיד
- הנגיד הרב חיים שמריהו גוראריה
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד בארץ הקודש
- חייל בשירות הרבי
- שליחות ברומניה הקומוניסטית
- לב הארי
- הפרטיזן
- דוד עבדי
- צעירי אגודת חב"ד
קישורים חיצוניים
אתרים
קישורים נוספים
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:
- מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה
- כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב
- הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית
- תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב
סדרת חב"ד בתל אביב
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".
- כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד
- כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד
- כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי
הערות שוליים
- ↑ הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".