תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].


לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.  
לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.  


==התייסדות==
==התייסדות==
שורה 9: שורה 9:
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].


בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב בתל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] פועל בעיר בית כנסת חב"ד נוסף - גאולת ישראל.
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר.
 
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות ]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות ]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]
שורה 29: שורה 28:


== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תש"א]] שימשה תל אביב מרכז לחסידי חב"ד בארץ, כאשר בה היה מרכז [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. יו"ר האגודה וכלל [[:קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|חבריה]] גרו בתל אביב וכלל פעולות חב"ד בארץ התנהלו משם.
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד.
 
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי שליט"א]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.  
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי שליט"א]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.  


*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].
*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].


*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - בשנת [[תש"כ]] ייסד הרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו בעניינים שונים.
*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל ע"י הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
 
==שכונת רמת אביב==
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
שורה 55: שורה 52:


== חסידים בתל אביב-יפו ==
== חסידים בתל אביב-יפו ==
;רבני העיר
;רבנים 
* הרב [[דובער טקץ]]
* הרב [[דובער טקץ]]
* הרב [[לוי גרוסמן]]
* הרב [[לוי גרוסמן]]
שורה 85: שורה 82:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[חייל בשירות הרבי]]
* [[שליחות ברומניה הקומוניסטית]]
* [[לב הארי]]
* [[הפרטיזן]]
* [[דוד עבדי]]
* [[צעירי אגודת חב"ד]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==