תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== בני תמימים ואחי תמימים === | === בני תמימים ואחי תמימים === | ||
{{ערך מורחב|ערך=בני תמימים תל אביב|}} | |||
{{ערך מורחב|ערך=אחי תמימים תל אביב}} | |||
בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב קרסיק 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]]. | בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב קרסיק 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]]. | ||