39,916
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''רבי תנחומא ''' הינו [[אמורא]] הידוע תלמידו של [[רב הונא]], ידוע במיוחד אודות למדרש תנחומא אותו הוא חיבר.
==תורתו==
אחת מדרשותיו היא על הפסוק ועצי שטים", — ופ[[רש"י]]: ומאין היו להם ב[[מדבר]] פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא אר זים ארזים למצרים ונטעם וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים.
===קושיית הרבי===
מקשה [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות > ]] כרך לא > [[פרשת תרומה > ]] שיחה ב.}}: פירוש זה של רבי תנחומא לכאורה הוא דברי אגדה בלי מקור בפשוטו של מקרא, ומה הכריח את רש"י לנקוט פירוש זה כאשר יש לפרש בפשטות, שבני ישראל קנו עצים אלה מתגרי האומות, או כדפירש באבן עזרא{{הערת שוליים|ועד"ז בבעלי התוספות עה"ת.}} שהיה יער של עצי שטים סמוך אל הר סיני שמשם כרתו את העצים.
מבאר הרבי, שהציווי על נדבת ה[[משכן]] נאמר בלשון — "'''ויקחו''' לי תרומה. . '''תקחו''' את תרומתי. . התרומה אשר '''תקחו''' מאתם", ולכאורה היה לומר בלשון "נתינה" או הבאה וכיו"ב, דהיינו פעולת המנדב מבני ישראל לתת את תרומת ה', ומדוע נאמר בלשון "קיחה", שהוא על האנשים הגזברים הלוקחים את התרומה מאת בני ישראל? ובנוגע להנותנים, נזכר בכתוב רק על פעולת ההפרשה, כפרש"י "תרומה, הפרשה יפרישו לי מממונם נדבה", שאין זו פעולת הנדבה (נתינה) לה', כי אם רק הפרשת התרומה מ(שאר) ממונם לשם נדבה, וקיחת הגזברים — "ויקחו לי" — היא לאחר שישנה כבר פעולת ההפרשה. ומשמעות הכתובים, שכל הדברים שנמנו בכתוב שהם נדבת המשכן כבר היו ברשותם ובידם של בני ישראל מקודם לכן, ולא היתה חסרה אלא פעולת הקיחה מהם בלבד.